לכל מקום שאליו אנחנו הולכים, אנחנו אורזים את עצמנו. בכל מקום שבו אנחנו עוגנים, אנחנו פורקים מטען: טעם אישי, חוויות, זכרונות, רצונות, משקעים וצלקות. משהו מאיתנו תמיד מחלחל לחללי המגורים שלנו. לעיתים, בקילוח דק ולעיתים בזרם גועש. וזה המקרה של נור, אשה צעירה, קטנה ודקת גו, שהחליפה בחייה ארצות, כתובות ועבודות. היא נולדה בברית המועצות. שמה מרמז על מוצא קווקזי. בגיל שלוש, היגרה עם משפחתה לשוודיה, למדה בלט, עבדה כרקדנית ואחר כך כמנהלת יחסי ציבור של מותג הלבשה נחשב, גרה בשטוקהולם, ברלין, פורטלנד ועוד כמה מקומות. ועכשיו היא בעיר גותנברג, מחפשת לעצמה אופק תעסוקתי חדש ובית להתבגר בו. בינתיים, היא גרה עם בן זוגה יונאס, בעל חנות לקעקועים בדירה ליד הנמל. העיצוב של נור ויונאס הוא הכל חוץ משוודי טיפוסי. זהו בוהו שיק דחוס בצמחים, פוחלצי חיות, ציורים וחפצי ניו אייג'. נור מסבירה, שהם אוהבים וינטאייג' ותחושת טבע בעיר וחורשים יחדיו שווקים מקומיים. הם גם מטיילים המון בעולם וחדרי הבית מלאים במזכרות קטנות מאיי אנדמן, באלי, פאריס וסאן-פרנסיסקו. הצבעוניות הדחוסה מזכירה -ולא במקרה- את הדקורציה של בתי הקווקז. כל מה שיש כאן הוא אישי ומהדהד זכרונות, שנצברו במהלך חיים קצרים אך עתירי התנסויות. וזה ממש לא הסוף. נור כבר מחפשת את הבית הבא. ניו-אורלינס, נאשוויל ואולי חווה ביפן באות מאד בחשבון.
הצילומים נלקחו מהאתר freunde von freunden.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה