חזון אישי אמיץ. זה החומר שממנו עשוי העיצוב האמריקני, שטוב ממנו לא מצאתי. הוא מתגלם בדרכים שונות ולעיתים משונות, בכובד ראש או בהומור מקאברי, בצבעוניות עזה או ממותנת, בדבקות בקו סגנוני אחד או בחיבור נועז של סגנונות. אך הוא תמיד שונה, חד פעמי ומפתיע.
הבית של ג'רמי בפניקס, אריזונה, מספק תצוגת תכלית מובהקת של הרעיון. ג'רמי הוא אמן קרמיקה צעיר ומבטיח, שבמשך תקופה מסויימת היה שותף בחנות רהיטי רטרו. "חשוב לי שסביבת המגורים שלי תהיה מוארת ואוורירית", הוא מגדיר את סגנון העיצוב שלו. "ואני אוהב ריהוט עם מסגרות ברזל, כי הוא קל ומדוייק מאד ונראה כמו קו ברישום. אבל, אני גם אוהב עור. עור כבד ונוקשה על מסגרת קלה ואוורירית". את ביתו השכור והמיושן הוא ריהט ברהיטים מודרניים עם עור וברזל, שנלקחו מהחנות. אבל העיצוב של ג'רמי הוא הרבה יותר מרטרו. הוא מיזוג של פריטים מתקופות שונות ומסגנונות שונים, שמייצרים מראה ששייך לג'רמי ולו בלבד: על הקיר בסלון, לצד מאוורר תעשייתי, תלוי בחן זוג פרוטזות שמנמנות מהמאה ה-19 או ה-18. על קיר אחר פרושה כרזה אנטומית עצומה וישנה וליד הכורסא ניצב כד חרס ענק, שמרמז על חיבתו של הדייר לסגנון הנבאחו שרווח באריזונה. גם חדר השינה הוא תצריף של רהיטים בסגנון הרטרו והתעשייתי עם קירות צהבהבים, בסגנון הדרום מערבי, חפצי נוי אינדיאניים גדולים וכמה כדים לבנים, שג'רמי יצר. גם המטבח מדבר בשפה סגנונית משולבת וכך שאר החדרים. בביתו של ג'רמי הדייקן שום דבר אינו אקראי. לכל חפץ יש היגד משלו וכולם ביחד מייצרים את האמירה הפרטית שלו, שקשה להגדיר אותה במילים אך קל מאד לחוש בה. "אני לא אוהב שליטה", אומר ג'רמי. "אני אוהב עיצוב שיש בו מאבק וזרימה. עיצוב שמשקף את המצב הקיומי האנושי".
הצילומים נלקחו מכאן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה