יש בתים שמתמסרים בקלות. אחרים לא מנסים להתמסר בכלל. הבית של קלייר קונל ובעלה פדי הוא כזה. בני הזוג עברו לפני שנים אחדות מסידני לבית בצפון קווינזלנד. קלייר -סטייליסטית בעברה- הפכה לצלמת מסחרית ועם הולדתה של התינוקת יוליילי, הקימה את הבלוג one claire day. זהו יומן מצולם, שמנציח את חיי היום יום של משפחת קונל: הטיולים, המפגשים החברתיים ובעיקר את פעלוליה של יוליילי הנמרצת, שנדמה שאינה נחה לרגע.
זה איננו בלוג עיצוב ורוב תמונות חדרי הבית שנמצאות בו צולמו במהלך הזמן, בדרך אגבית לחלוטין, למעט חדרה המושקע של התינוקת, שתועד לפרטי פרטיו. אבל אני התאהבתי לאלתר, בסגנונה הלקטני ושובה הלב של קלייר.
קלייר עצמה דווקא לא משוכנעת כל כך בכישורי הדקורציה שלה וכך היא כותבת באחד הפוסטים: "לאחרונה הרהרתי בשאלת הסגנון האישי ועד כמה קל ללכת לאיבוד בים ההשראה האון-ליינית. אני מוקסמת בקלות ממה שאני רואה שם ומדלגת מהסגנון האישי שלי לכיוונים שונים לחלוטין, שהם לא באמת "אני"...וכך הבית שלי נראה כמו מיש-מש של רהיטים וחפצים, שאמנם יש בהם איזה קסם אקלקטי, אבל לא תמיד מייצגים את האמת העיצובית שלי. גם הרקע שלי כסטייליסטית קשור לזה. אני מוצאת פוטנציאל בכל דבר ומעריכה כל כך הרבה ז'אנרים עיצוביים, עד שקשה לי להישאר נאמנה ל"סגנון שלי".
כמה שהיא ממעיטה בערך עצמה...
רשומות
הייתי שמחה כל כך לשתות איתה תה של אחה"צ ולטייל בנחת בין חדרי הבית. כל כך מזמין.
השבמחקלא התאפקתי נכנסתי לבלוג, החיים נראים כל כך יפים כמו כל סנטימטר בבית. איזו גאונות לתעד אותם ככה.
השבמחקבית מקסים ואת צודקת, היא ממעיטה בערך עצמה, אבל זה דווקא טוב מאד, ככה היא נשארת פתוחה לעולם ולמה שקורה , לשינויים, ולחיים. לא נשארת בגורה ונפוחה עם חשיבות עצמית מופרזת. עדיף ככה!
השבמחק
השבמחקחן-חן דורותי וציפי היקרות :-),
זה בית מאד אסתטי לדעתי וצניעות היא תכונה מבורכת :-).