אני אוהבת את איקאה. גם לי יש איקאה בבית. אבל האמת חייבת להיאמר: דקור עתיר איקאה גולש כמעט תמיד למחוזות הצ'יפ. כי ככה זה עם פריטים זולים: המחיר הנמוך הוא אחיה התאום של האיכות הנמוכה והם מגיעים -לרוב- שלובי זרוע. במיוחד כשמדובר בפריטים חדשים.
עיצוב טוב, שמתבסס על מוצרי הענקית השוודית דורש חשיבה יצירתית. הוא מצריך טעם מפותח ויכולת לשלב את הריהוט ההמוני ולעיתים חסר האופי של איקאה בתוך הקשרים חדשים ומפתיעים. נדרש כאן חזון. וחזון הוא החומר שממנו מורכב הבית של ג'ודית ורוברט.
בני הזוג (מעצבת גרפית ופסיכיאטר) נתקלו לפני עשר שנים במפעל תרופות נטוש בעיירה נוז'אן סור אואז שליד פאריס. המבנה היה מוזנח וגדוש במבחנות ובציוד תעשייתי, אבל הם התאהבו באישיותו המודרנית, שנוצקה מבטון, פלדה וזכוכית. לאחר מספר שנים, שבהן גרו באחד מחדרי הבית, הם הצליחו להגדיר לעצמם כיצד רצו שייראה: חלל מגורים פתוח, צבעוני ורב שימושי.
רב גוניות נחמדה ומאולפת היא לא פחית הצבע של ג'ודית' ורוברט. הם העדיפו גושי צבע נפרדים לכל חדר וחדר: בגן הזכוכית שבקומת הכניסה הם שתלו צבא של קקטוסים ירוקים באדניות אפורות, בחדר העבודה שולט הצבע האדום, חדרי השינה לבנים והספריה הענקית וחלל המגורים משובצים בגווני החרדל והלימון. הריהוט (שחלק נכבד ממנו הגיע מאיקאה) הוא עכשווי והאיבזורים לקוחים משנות ה-60 שחביבות מאד על בני הזוג.
הבית זה הוא אחד מחללי המגורים המלהיבים ביותר, שפגשתי לאחרונה. אפשר גם אפשר ליצור עיצוב מעניין ושונה עם איקאה. אבל לשם כך צריך ראש מקורי כמו של ג'ודית' ורוברט. ולא לכולם יש נכס כזה בין האוזניים.
הצילומים נלקחו מהאתר live.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה