פרנסיס קנתה את הדירה בשכונת האקני הלונדונית, שנתיים לפני שמרטינו נכנס לחייה. "האמת היא שפחדתי לגור באיזור הזה", משחזרת הפסלת הניו-זילנדית. אולם באחד הימים, סוכן הנדל"ן שלה הציע לה לראות דירה תלת מפלסית, שהוצעה למכירה מתוך מאגר הדיור הציבורי. "גרו שם שישה סטודנטים והמקום היה מטונף". היא רכשה את הדירה וקילפה ממנה כל מה שניתן לקלף בשיטת עשה זאת בעצמך.
המהפך התרחש, כשמרטינו, מעצב רהיטים איטלקי, הפך לשותפה לחיים ולדירה ומאוחר יותר לבעלה. הוא הכניס לחלל רהיטים חדשניים שעיצב וציפה את הרצפה בחלל המגורים בפרקט שמצא במהלך עבודה בקרואטיה. הבית הצבעוני מנוקד ביצירותיה של פרנסיס ובמתנות שבני הזוג קיבלו מחבריהם האמנים ומבני משפחה. חלק מהרהיטים נמצאו ברחוב והשניים ביצעו חלק נכבד מעבודות השיפוץ בעצמם. הבית, ממש כמו דייריו, הוא מקום חברותי, שמח ונטול גינונים. בני הזוג מחזיקים בשכונה שני חדרי סטודיו, שבהם הם עובדים במשך היום ומבלים בבית בערבים עם ידידיהם. "בהתראה קצרה, יכולים להגיע לכאן שישה אנשים לארוחת ערב", מספר מרטינו. "וזאת הסיבה שאנחנו מסתדרים כל כך טוב".
הצילומים נלקחו מהאתר של הNY Times Magazine.
רשומות
מקסים בעיני. רהיטים יפים, פונקציונלים, אהבתי מאד את המדפים במזדרון המדרגות. מאד מתחשק לי לעשות משהו כזה מארגזי יין. התמונה של הזוג שהבאת מאד יפה, יש למרטינו עיניים טובות!
השבמחקחן-חן, ציפי...:-)
השבמחק