כמה הרהורי כפירה חלפו בי, בעת הכנת הפוסט על הסלדון. למה לבזבז פוסט על ירוק חיוור וחסר כריזמה, בעת שגלגל הצבעים עמוס בגוונים מקפיצים? ובכן, דווקא בגלל זה החלטתי בסוף כן ללכת עליו. הצבעים האנרגטיים ולוכדי העין לא היו כאלה אלמלא נמצאו שם הנייטראלים למיניהם לתמוך בהם ולחזק אותם. והסלדון (Celadon בלע"ז) הוא נייטראלי רגוע, שלצידו כל ירוק ראשוני נראה ירוק יותר.
מעבר לכך, זהו צבע עם היסטוריה משלו. מקורו של הסלדון הוא בשיטת זיגוג קרמי, שפותחה בסין במאות הראשונות לספירה. לכלי הקרמיקה המזוגגים היה צבע ירקרק-אפרפר בהיר, שהזכיר את אבן הג'ייד. הסלדון היגר מסין לקוריאה וליפן ומאוחר יותר לויטרינות הזכוכית בסלונים של אצילי אירופה. הגוון האלגנטי והרוגע קישט ועדיין מקשט קירות, רהיטים ובדי ריפוד בבתים אמריקניים ואירופאיים רבים. וכמו צבעים אחרים הוא התרחב לתת גוונים שונים ומשונים החל מצבע בשר המלפפון ועד למנטה בהירה.
ישראל לא סוגדת לסלדון. הוא לא ממש מוכר כאן והקונוטציה הראשונה שהוא מעורר היא של שיממון מיושן. אבל דווקא אנחנו, עם הפיוזים הקצרים שלנו, יכולים להרחיב את המנעד ולמצוא מנוח לעצבינו המרוטים בבית שקירותיו מחופים בירקרק סיני מלכותי.
רשומות
הי.בתמונות שלך הצבע נראה מאד מזמין. הבעיה מתחילה , לדעתי, כשהצבע הזה מזוהה עם קופות ובתי חולים. עם מדים של צוות רפואי. שם-אצילים, אצלנו-מחלות. אבל זו דעתי, כמובן.סופ"ש מקסים!
השבמחקהיי ציפי :-),
השבמחקצודקת לגמרי...גם לי הוא מעלה את האסוציאציה של בתי החולים...אבל זה עניין של הקשר. צבע שמקושר בתודעה הלאומית עם מדי אחיות, יכול בסיטואציה אחרת לקבל משמעות שונה לחלוטין.
-חיבוק-.
בעיני זה צבע מאד מרגיע במיוחד בחדרי מגורים וחדרי שינה, במיוחד חדרי שינה של ילדים.
השבמחקמשתדך נפלא עם הוורודים למיניהם במראה הכפרי.
גם שולחנות בפינות אוכל בצבע זה הם מראה יותר ויותר נפוץ.
יפה מאד - תודה
דידי
היי דידי :-),
השבמחקמסכימה מאד. הסלדון רגוע מאד...מזכיר לי נורא את כל הסרטים האמריקניים הישנים עם הבתים הקלאסיים, הספות המלכותיות וכיו"ב...הוא יכול לעבוד נהדר עם צבעים חיים וראשוניים...לחדר שינה, למשל, הוא אידיאלי.
:-).