יום שישי, 9 בדצמבר 2011

מלון UXUA בטראנקוזו.


כפר הדייגים טראנקוזו, בליבה של באהיה, הופך לפנינת תיירות מערבית. והוא סובל מתופעות הלוואי של אטרקציות מסוגו: מלונות בוטיק יומרניים, גדושי מודעות למיחזור וסגידה לתרבות המקומית של התושבים הדלים, שמורשים -בחסד הבעלים- לנפנף בעלי בננה מעל התיירים המשתזפים. תמורת גרושים, כמובן.    

מלון UXUA מייצג את הטרנד: הוא כולל עשרה ביתנים -ארבעה מהם בקתות דייגים מהמאה ה-16- ששופצו ועוצבו בידי אדריכל ברזילאי, ברוח התרבות האפרו-אינדיאנית הבאהיינית. המלון אקולוגי, כמובן  ורשימת המיחזור שלו סחטה ממני חיוך: הכיורים והאמבטיות גולפו מעצים שמתו מוות טבעי, הרעפים, הרצפות והדלתות נלקחו מחוות בסביבה, כלי המטבח יוצרו בידי בוקרים מקומיים מקליפות קוקוס, רחבת החוף נבנתה מסירות דיג וחלק מהקירות נוצקו מאדמת חימר שנחפרה במהלך בניית בריכת הקווארץ.

ולמרות הכל, UXUA הוא מלון יפה להפליא, עם עיצוב שמצליח להיות אתני, עכשווי וביתי כאחד. אילו הוקם בנסיבות ציניות פחות, הוא היה מושלם.









































  


2 comments:

  1. הוו, באהיה!
    מזכירה לי את הזמר דוריוול קאימי וגם את ז'ורז' אמאדו שכתב על מציאות חייהם של בני עמו הבאהים- על עוני, כאב, דיכוי אך גם על השמחה ותקוותיהם - כתיבה עשירה ומתובלת בטעמים, צבעים, מסורת ואגדות עם.

    שילה, מסכימה עם דברייך.
    תודה,
    מירה

    השבמחק
  2. היי מירה :-),

    ברזיל מדינה מרתקת...מה שמעניין הוא, שהיא הולכת וצוברת עוצמה: היא הכלכלה החמישית בחשיבותה בעולם וצופים, שתהפוך לאחת המעצמות החשובות של המאה ה-21. ולמרות זאת, יש בה המון עוני וחוסר צדק חברתי....המלון מאד יפה ועונה לציפיותיהם של תיירים מחו"ל. זאת לא בהכרח "ברזיל האמיתית", המורכבת ומלאת הסתירות.

    חיבוק :-).

    השבמחק