מה עושים לכן הביטויים "דוח oced", "עניים חדשים" ו"חוסר ביטחון תזונתי"? לי הם עושים רע בלב. בכל פעם שאני נתקלת בהם, חשרת עננים אפורה ומאיימת מתקבצת אצלי בנשמה. אני אמנם לא נתמכת סעד ולא ניזונה מירקות בררה, אבל גם אני לא קונה את כל המזון שאני חפצה בו. כי גם כך, עבור קנייה שבועית של מוצרים בסיסיים אני משאירה בסופרמרקט סכום דמיוני. אני ממש לא לבד בסיפור הזה והלוואי שהוא היה מסתיים רק במוצרי מזון. קו העוני נראה לרבות מאיתנו קרוב מתמיד, גם אם אנחנו ממוקמות בעשירון השלישי.
אבל אם כבר עוני, אז לפחות שייראה שמח. בארגנטינה חיים המון אנשים חסרי אמצעים, אבל הם יודעים להפוך את דירותיהם הדלות למשובבות לב. כי מה הטעם בעוני אפור ומכורכם? לא עדיף לצבוע אותו בצבעי קרנבל?
ורוניקה חיה בבואנוס איירס, בדירה שההגדרה "דלה" נאה לה מאד. ולמרות זאת, אין שמץ של מרירות במה שהיא מספרת על עצמה: אמנית, שאוהבת את החיים הטובים, חיי חברה ואת הנוחות הביתית. את דירתה הקטנה היא מגדירה כיפהפיה ודי ברור לי, שהיא מתכוונת לכך ברצינות. ובאמת, הדירה שופעת חיים: הקירות מכוסים בציורים פסיכדליים, ארונות המטבח צבועים בדוגמאות סטנסיל עליזות ובמרפסת פורחת צמחיה ירוקה. אפשר לשכור אצלה חדר וליהנות מהאושר הזה במחיר של 15 דולר ללילה.
הצילומים מכאן.
רשומות
עוני? מה עוני? איפה רואים פה עוני? לכמה מאיתנו יש חצר טרקוטה רחבת ידיים? בתור מישהי שגרה בקראוון (אבל מרגישה מינימום כמו במאורה החמימה של קיפי), וגם אני משאירה 500 שקל בסופר כמעט כל שבוע, וזה לא כולל מטרנה וחיתולים, אני יכולה להגיד לך שאפילו אני לא עניה והדירה הזאת נראית כמו כל דירה שניה בפלורנטין - שגם דייריה אגב, ממש לא עניים. וגם אם נשים את הקטע הכלכלי בצד, מי שגר בדירה הזאת הרבה יותר עשיר מנניח הזוג הזה שפרסמת את הדירה שלו לפני כמה ימים - אלה שעשו לי התקף אפילפסיה ושבכל פעם שהם עוברים דירה הם משנים את העיצוב באופן טוטאלי ומכוער ומשהו מופרך. כי כאן חיים אנשים שמחים שטוב להם איפה שהם נמצאים והדירה שלהם היא לא רק קירות, אלא היא באמת ובתמים בית והיא לגמרי שלהם, היא מי שהם. והם שמחים וצבעוניים וחיים. בלי מניירות ופוזות ובלי העמדות פנים. שלמים ויפים. וזה עושר - לא עוני!
השבמחקנישוקים :)
שמחת החיים פשוט עולה מכל פינה. נשמעת מקסימה הוורוניקה הזאת... ופינות העציצים נפלאות.
השבמחקסתיו
היי קרן וסתיו :-),
השבמחקעוני הוא לא דבר טוב, נעים או יפה. מקווה שלא נתדרדר לשם בחיים, למרות שאני מרגישה ענייה לא פעם (ואני לא רעבה ללחם וגרה בדירה משלי). פשוט, מעמד הביניים הישראלי הפך למעמד עוני משודרג.
אבל מכל לימון אפשר לעשות לימונדה. והדרום אמריקאים מאד טובים בזה. בסביבה שלי גרים הרבה עולים מדרום אמריקה ולמרות שמצבם הכלכלי ממש לא מזהיר- הם תמיד נראים שמחים. אני מנסה ללמוד מהם...
חיבוק:-).