את הבית התקופתי הנפלא הזה פרסמתי בעבר בפורום אחר. אלא שלאחרונה, נתקלתי בתמונות חדשות שלו ולא יכולתי לעמוד בפיתוי. ג'ון דריאן, אמן דקופאז' אמריקני ידוע, הקים עסק לכלי בית וחפצי נוי מעוטרים בהעתקי ציורים ותחריטים אמריקניים מהמאות שעברו. דריאן עצמו חי, נושם ויוצר את האמנות של ארצות הברית במאות ה18 וה-19 וביתו הניו-יורקי הקטן, שאותו רכש עוד לפני שהפך למצליחן, מעוצב כולו בסגנון אותן מאות.
לפני שנים אחדות, הוא רכש לעצמו בית פדרלי שנבנה בשנת 1789 ושימש כביתו של רב חובל, בעיר החוף קייפ קוד, ליד בוסטון. גם הבית הישן הזה שופץ על ידו בזהירות המירבית, תוך שמירה על המאפיינים התקופתיים. הוא ריהט אותו בצמצום בריהוט תקופתי וכמה פריטים מודרניים וניקד את החדרים באביזרים ובעבודות אמנות ספורות, שנבחרו על ידו בקפידה.
סגנונו של דריאן הוא אישי לגמרי, קשה לחיקוי ולהעתקה. וגם לא צריך להעתיק ממנו כלום, זולת המנטרה שעיצוב בטעם אישי ואמיץ תמיד עובד.
הצילומים נלקחו מהאתר boston.com.
דריאן יושב בחצר הקטנה שבחלקו האחורי של הבית. הכריות על הספסל עשויות מבד קנבס ישן.
חזית הבית. העמודים המצועצעים הוספו במאה ה-19 בכדי להעניק לבית מראה של Greek Revival, סגנון בניה, שמחקה את הסגנון הקלאסי היווני.
בוטצ'ר בלוק עגול מהמאה ה-19 משמש כמשטח עבודה בחדר ההסבה/ מטבח הזעיר. מתחתיו מונחת קערת מעבדה מפורצלן ומעליו תלויה מנורה ישנה, שיוצרה ע"י מנוניטים בפנסילבניה. שולחן בית ספר עתיק הוסב לשולחן קפה ומאחוריו ניצבת ספה מהמאה ה-19 מצופה בשקי תבואה.
הספה הלבנה עוצבה בידי דריאן והיא מושפעת מספה משנת 1780. מעליה תלויים שני רישומי דיו של עורבים, שיש להם משמעות סמלית עמוקה בתרבות האמריקנית העממית. על השולחן העגול ניצבות קופסת לק סינית, מנורת אבן מצרפת ומגירה ישנה מלאה בכדורים, שיוצרו משטיחים משומשים.
פלטת הצבעים הגדולה, שניצבת על כסא פולק-ארט נושן, היא יצירה מודרנית של האמן פיטר גי. מבעד לדלת, נשקף חדר המגורים עם רצפת העץ והטפטים המקוריים שהיו בבית, בעת רכישתו.
במרכז חדר השינה של דריאן, ניצבת מיטת החופה מהמאה ה-19 ולצידה כסא צרפתי ישן. עבודות האמנות בחדר הינן בחלקן חדשות ובחלקן מהמאה ה-19.
בחדר השינה תלויה מראה פדרלית מעל שידה עתיקה, שמונחים עליה ציור מקומי מהמאה ה-18 ומנורת בקבוק צרפתית עטפה בד מהמאה ה-19.
בחדר השינה של האורחים, עומדת מיטת ברזל צרפתית מכוסה בסדין טרנסילבני מהמאה ה19. הכרית הפרחונית שעליה היא חדשה. המראה המוזהבת הקטנה מעל הכיור היא משנת 1830 וטבלת החרקים הממוסגרת הודפסה בסביבות 1900. ההדום המרובע היה במקורו קורת עץ עתיקה.
בחדר האורחים נמצא גם שולחן איימישי מראשית המאה ה-18, שימש במקורו כ"כיור יבש". מונחים עליו פמוט מהמאה ה-19 וצדפת ענק. מעליהם תלוי תחריט של כריזנטמות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה