קירות בצבע חמאה, רהיטים בסגנון אמצע המאה העשרים, רישומים, ציורים, כדי קונפיט. אלה החומרים מהם עשוי ביתם המרווח של דון וג'ין בפורט סמית' שבארקנזאס. דון הוא ראש החוג לאמנות באוניברסיטה מקומית והבית מקושט בעשרות עבודות אמנות שלו, של ילדיהם הבוגרים של בני הזוג, של תלמידים לשעבר ושל ציירים ידועים וידועים פחות. זהו בית בהיר ונינוח של אנשים בשלים, שאינם חשים צורך להרשים אף אחד ומעצבים בדיוק כמו שהם אוהבים.
הצילומים נלקחו מכאן.
רשומות
יותר משאהבתי את הבית, אהבתי את דברייך: "זהו בית... של אנשים בשלים, שאינם חשים צורך להרשים אף אחד ומעצבים בדיוק כמו שהם אוהבים".
השבמחקאני לוקחת אותו כצידה לדרך.
תודה.
דנה.
איזה בית נעים! מרגישים שיף להם לחיות שם.
השבמחקנ.ב.
הייתי בבית הסילו. זה היה מצחיק, המקום הזכיר לי משהו, ונזכרתי שלפני כחודש היתי במכירה של עדילי, וזה היה שם- הקומה התחתונה, ללא הדירה, שם יש גלריה של תכשיטים ושל תמונות וכל מיני חפצים שהם מוכרים שם. המקום נהדר וגם היצירות שהיו שם.
היי דנה וציפי,
השבמחקדנה- זה המסר החינוכי שלי מיומו הראשון של הבלוג: תעצבו איך שאתן אוהבות. גם אם זה הכי לא מעודכן בעולם. אנשים צריכים לגור בבית שנעים להם להיות בו ושהם אוהבים את מה שיש בו. כל השאר- טפל.
ציפי- יש שם גלריה??? וואלה, שווה לבקר. לפני כמה ימים ראיתי תמונה של הסילו באפרטמנט ת'ראפי. נכס יחודי מדבר כנראה, בכל השפות...:-).
:-).