החיבור בין צבע הטורקיז לצבע התפוז די זר לעין הישראלית. הוא נראה צעקני מעט, אבל אצורות בו המון שמחת חיים ואנרגיה. לא פלא, שכל כך אוהבים אותו בארצות הברית. מי שמחבבת את הסינרגיה בין שני הגוונים הדומיננטיים, אבל חוששת מהגזמות, יכולה בקלות לשלב אותם בגוונים נייטראליים כמו לבן, אפור או קרם. מאידך, הם יעבדו מצוין גם עם גוונים עזים של פוקסיה, כחול וצהוב.
רשומות
זה מסוג הדברים שנראים נפלא (ברובם) במגזינים ויראו ממש ממש נורא בבית שלי.
השבמחקאני חושבת שגם לאור יש השפעה על איך הצבעים נראים. האור בארץ מאוד חזק - ואולי בגלל זה קשה לנו עם הצבעוניות הזו?
תודה על מגוון רחב של דוגמאות - איזה עושר!
דנה
היי דנה,
השבמחקצבעים ושילובי צבעים הם בראש ובראשונה, ענין תרבותי-לוקאלי.
במכסיקו מחברים ורוד זועק לכתום לוהט וזה נראה להם טבעי לחלוטין. באיטליה אוהבים מאד גוונים "עתיקים" כמו ורוד מעושן, שלנו, הישראלים, צורמים את העין. ואני מקבלת צמרמורת, כל פעם שאני רואה את הירוק-בית-חולים שכ"כ אהוד בבריטניה.
אותו דבר עם השילוב טורקיז וכתום. הוא מאד-מאד פופולארי בארה"ב. אבל זה נכון שלעין הישראלית הוא נראה חזק ובוטה מדי. אנחנו פשוט לא רגילים אליו. אני אישית- מאד אוהבת אותו. לדעתי, זה שילוב מנצח, ש"מקפיץ" כל חלל בדרגה אחת לפחות. חדר עם טורקיז וכתום לא יכול לשעמם בחיים.
נושא האור שציינת, הוא באמת שיקול חשוב. אבל ברוב הארצות החמות ושטופות השמש אוהבים צבעים חזקים. הגוונים המינוריים והבז'יים אופיניים דווקא לארצות קרות יותר (בהכללה גסה, כמובן...).
:-).