האם כולנו נועדנו לחיות בבית קונבנציונאלי עם סלון, חדרי שינה ומטבח? האם כולנו צריכים חדר אוכל? או שירותי אורחים? התשובה הברורה היא: לא. לאנשים שונים יש צרכים שונים ובעידן שבו הבית הופך למקום העבודה של עוד ועוד אנשים, הצורך בהגדרה עדכנית של החלל הביתי מתחדד.
אבל רק לאנשים מעטים יש את האומץ לזרוק לעזאזל את הספות בסלון ולעבור לישון על מיטה במסדרון, לטובת תכנון אישי מתאים יותר. ביאנקה אשל-גרשוני היא אחת מהם. אשל-גרשוני היא פסלת, תכשיטנית וציירת מוערכת, שידועה בפסלים המיתיים והמורבידיים שלה. מזה 40 שנה היא מתגוררת בדירה ישנה ברעננה. במשך שנים רבות היא עבדה בסטודיו בחצר, אולם עם חלוף הזמן ושינוי הנסיבות, החליטה לעבור לעבוד בתוך הבית. היא שברה קירות, ביטלה חדרים והפכה את החלל המרכזי בבית לסטודיו מבולגן וצבעוני, שבתוכו היא חיה ועובדת נונסטופ, כשהיא מוקפת בפסליה החושניים, בספרים ובחפצים אישיים.
אשל-גרשוני התמסרה התמסרות טוטאלית לבית/ סטודיו שלה והיא ממעטת לצאת ממנו. היא גם מקפידה לשמור על חלונות מוגפים. "האויר בחוץ הוא רע" היא אומרת לכתבת ירחון האמנות המגזין, שביקרה אצלה. "ואילו בבית יש אוירה".
רשומות
אני זוכר את הבית הזה, מהאירוח הנדיר, מהארוחות שבישלה עבורנו - הסטודנטים שלה שבחרו בה כמנחה בלימודי צורפות בבצאלאל. אישיות מחבקת ומקסימה- נדירה בנוף המרצים. תמיד רוצה להכיר לה תודה אישית שוב. מקווה שהתגובה שלי תרשם. איתן דורון.
השבמחק