הו, ארגנטינה, ארגנטינה. איך הפכת לסוכריית עיצוב כה מתוקה? האם בעקבות נפילת שלטון החונטות והשגשוג הכלכלי הגובר? האם בזכות הרב תרבותיות העשירה שבורכת בה מאז ומעולם? או בגלל שמחת החיים הדרום אמריקנית, שהיתה מפלטך גם בתקופות האפלות ביותר? אולי הכל ביחד. סביר להניח שהכל ביחד.
אני הולכת ונכבשת בקסם העיצוב הארגנטינאי המשובב, שלרוב הוא צבעוני וגדוש באזכורים מהעבר הקרוב והרחוק. והוא תמיד שמח ובדרך כלל, גם זול ומשובץ ברהיטי וינטאייג' מפתיעים ובאמנות מצויינת. ואף פעם לא נפוח ולא קודר. ואני מתכוונת להציג כאן עוד ועוד דוגמאות ממנו בעתיד.
והרי לכן דוגמא טיפוסית: מרסלה (שמכונה "מרסה") מתגוררת עם בעלה, שני בניהם, צמד חתולים ואיגואנה בבית ישן בבואנוס-איירס. מרסה היא מעצבת פנים, שגם מריצה בלוג עיצוב צבעוני ועליז. היא חובבת שווקי פשפשים ורוב הרהיטים בבית נקנו על ידה בשווקים ובחנויות יד שניה ואז שופצו ונצבעו. מרסה לא חוששת לשנות את תפקודם של פריטים ישנים. כך עשתה, למשל לארון מתכת משרדי, שנצבע לבן והפך לשידת מגבות בחדר הרחצה. הבית שלה גדוש בחפצים וצבעים, אבל התוצאה איננה עמוסה ומעיקה אלא שמחה, קלה ודרום אמריקנית עד מאד.
רשומות
בית מקסים.נהניתי מאד לצפות!
השבמחקציפי,
השבמחקאני מעריצה אותך. את מבינה כמה חשוב להגיב. אולי בגלל שגם לך יש בלוג משלך...
תודה. התגובות חשובות מאד (לאו דווקא תגובות חיוביות. גם לא חיוביות תתקבלנה בהוקרה. העיקר- ההתייחסות).