קלאריס דמורי היא צלמת צרפתיה ממוצא בולגרי. בבלוג הריאליטי-דקו שלה, ensuite היא מפרסמת את צילומי בתיהם הפריסאיים של שלל פרסונות אופנה ואמנות. וכרגיל בז'אנר הזה, מדובר בבתים מבולגנים למדי אבל שיקיים עד מאד. ולכל מי שטוענת כנגדי, שאני מביאה בתים אמנותיים מדי: צר לי, אבל זה מה שמתפרסם ברשת. אין לכן מושג כמה אני משתוקקת לפרסם את ביתם של יקי, מפעיל מלגזה וסימה, קופאית, מאשקלון. אבל בתים כאלה מצטלמים מעט מאד וכמעט שלא מתפרסמים כמודלים של עיצוב טוב. רוב צילומי הבתים בעיצוב עצמי שתראו בבלוגוספירה ובמגזינים שייכים לאנשים שמעורים כך או אחרת, בעולם האמנות והעיצוב לסוגיו.
הבית שבתמונות שייך לבני הזוג אליקס וליונל, בעלי חברת אופנה היפסטרית. זה לא חלל שעוצב באופן מושכל, אלא צירוף אסוציאטיבי של רהיטים, אביזרים וחפצים, שנאספו במשך הזמן. מיקס של פאר מרופט, שהולם את אופיו של הבית הישן עם המון קריצות לוינטאייג' של אמצע המאה ה-20.
סגנון הצילום של דמורי רחוק מאד מהסטייל הקלאסי של צילומי הדקור. היא מתעניינת בפרטים הקטנים, האקראיים שבחלל הרבה יותר מאשר במראה השלם של החדרים. אין לה רצון להנציח בתים מעוצבים, אלא להעביר את מצב הרוח, התחושה והאווירה ששוררות בהם. ולדעתי הצנועה, היא עושה את זה מצוין.
רשומות
אני אוהבת את הבתים הצרפתים ורק עכשיו קבלתי ספר מקסים מהסדרה של טשן: עיצוב פנים חדש/חדיש בפריז. גם שם החללים נהדרים, שזה פלוס ענק בעיצוב, והאוספים האקלקטיים מקסימים. בעיני הספרים והפרסומים אמורים לתת ערך מוסף, ובדרכ מי שמתעסק בעיצוב ובאומנות יש לו את הערך הזה שאולי דווקא לסימה הקופאית מאשקלון לא יהיה, כי העיצוב שלה יהיה דומה מאד למה שרואים בלפחות 10% בתים נוספים בארץ, שאותם כבר מכירים, מכניסה ויציאה אצל השכנים והמשפחה שלנו. כן חשוב לראות בתים של אנשים עם היסטורית עיצוב ואומנות של מאות בשנים, שלנו לישראלים עם מדינה כל כך צעירה, לעיתים קצת חסר. שבת שלום
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקבגדול את צודקת, ואני אומרת את זה מביקורים בהמון בתים "עממיים" בארץ. לרוב האנשים "הרגילים" (ואני כותבת את זה במרכאות, כי זה ממש לא מדויק), אין מודעות והבנה גדולה בעיצוב והבתים שלהם משקפים את מה שהם רואים מסביב ואת הערכים האסתטיים, שעליהם גדלו. אבל, יש לפעמים הפתעות לא צפויות. והרבה פעמים, דווקא חוסר המודעות וחוסר הטעם יוצרים משהו מעניין. גם אם הדיירים לא התכוונו לכך. אבל קשה להגיע לבתים האלה. וההפסד כולו שלנו.