הבחור הממושקף וגבה המצח שבתמונות נראה גיק מושלם. מחזותו הורדרדה והביישנית ברור שמדובר במתכנת מחשבים, שמשתזף באורות הניאון של איזה סטארט אפ אמריקני יעיל.
טעות. לבחור הזה קוראים קווין טיטצר והוא פסל מחונן. ואילו דמויותיו הקריפיות, שמתפלשות במדמנת הסבל האנושי, מוצגות בגלריות ובתערוכות אמנות נחשבות.
טיטצר גדל באינדיאנה למשפחה, שבה "כולם עושים עבודה עם הידיים". בראיון אינטרנטי, הוא כותב שאביו היה בנאי "ותמיד היו הרבה כלי עבודה מסביב" . אולם הוא עצמו, לא ניחן לטענתו, ביכולת ליצור "דברים בעלי קווים ישרים". בנוסף לכך, הוא תמיד אהב לשמוע סיפורים והעריץ אנשים, שידעו לטוות עלילות מעניינות. "ומבחינתי, כשמערבבים חוסר יכולת (ליצור חפצים מדוייקים) עם תשוקה לספר סיפור, יוצא פסל", הוא מנסה להשיב לשאלה, למה הפך לפסל.
את הפסלים שלו הוא יוצר מעצי סחף ומלביש אותם בבגדי פח ובשאר חומרים ממחוזרים ומצויים, שהוא מלקט על שפת האגם שליד ביתו. דמויותיו של טיטצר, יצירי אנוש גבריים וקירחים, אכן מספרות סיפור, שסב תמיד סביב אימה, התפוררות, אובדן ויסורים. ולמרות המסרים הקודרים, יש בהן חן ולא מעט הומור. לא קל לחבב את התפלצים האלה, אבל אי אפשר להישאר אדישים כלפי הזעקה האילמת, שבוקעת מהם. הם מזכירים לנו דברים שהיינו מעדיפים לשכוח ואיכשהו, בדרכם המכוערת, נכנסים לנו ללב. קשה להאמין, שהם היו בילדותם ענפי עצים רכים, שנסחפו בנהר.
עוד חומר על קווין טיטצר ועבודתו תמצאו כאן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה