יום שני, 4 ביוני 2018

הרים של ניירת.


"מכר הודי אמר לי פעם, "בהודו כל 40 קילומטר הכל משתנה: האוכל, השפה, המנטליות. הדבר הקבוע היחיד הם התנאים במשרדי הממשלה"" מספר הדוקומנטריסט הגרמני אולה ויט. "רציתי לבחון את התזה הזאת, אז צילמתי בשלוש מדינות הודיות וב14 משרדים ממשלתיים שונים. קיים איסור חמור לצלם בכל המוסדות, אבל הצלחתי בזכות העובדה, שלמדתי בבית הספר ההודי הלאומי לעיצוב בין ינואר למאי 2017. 

רציתי להפיק סדרת תמונות, שחפה מהסטריאוטיפים הרומנטיים. במהלך העבודה, מצאתי קשר הדוק בין הודו והעולם המערבי, בזכות האהבה המשותפת שלהם לבירוקרטיה מופרזת. חוסר היעילות של הרשויות ההודיות היה מזווג לביטחון עצמי, שהקסים אותי והמריץ אותי לחקור את נושא הבירוקרטיה ביתר שאת. 

לאור שיעורי הצמיחה השנתיים של הכלכלה ההודית, הוקם במדינה ב2010 מינהל ממשלתי דיגיטלי, אך מרבית התהליכים עדיין מתבצעים באופן ידני. ראש הממשלה הנוכחי התחייב למחשב את המערכת, להפוך את הודו למדינה נטולת מזומנים ולאפשר לכל אזרח גישה לאינטרנט. התנהלות משרדי הממשלה מהווה אירוניה טהורה למטרות השאפתניות האלו. עד היום, יש בהם ארכיונים עצומים עם ערימות של מסמכים. התנאים המביכים והסחבת מתקבלים כמובנים מאליהם. העובדים והלקוחות תועים במשרדים באותה דרך כאוטית, שבה מגובבים מחסני הניירת".      

 הצילומים נלקחו מהאתר של אולה ויט.































 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה