יום שלישי, 8 במאי 2018

הבית של משפחת האוסדן בלונדון.


האדריכל בריאן האוסדן רכש קרקע ברחוב של בתים ויקטוריאניים ברובע המפסטד שבלונדון. בין השנים 1963-65, הוא בנה עליה את הבית שתיכנן לו ולמשפחתו. מבנה תלת-מפלסי מבטון עם קיר של חלונות זכוכית, שהוכתר בידי ארגון Historic England כ"דוגמה ייחודית של חזון אדריכלי מתוחכם, שממזג שפע של רעיונות והשפעות ומבוצע בעוצמה ושיכנוע אישיים לחלוטין". כעת, הוא מוצע למכירה תמורת למעלה משלושה מיליון ליש"ט.

"בשביל אבא שלי הבית הזה היה התגשמות של חלום", נזכרת בתו בת'. "הוא היה כמו התינוק שלו. התוכנית המקורית שלו היתה לבנות בית מודרני טיפוסי, אבל אז הוא ואמא שלי ביקרו בבית ריטפלד שרודר באוטרכט ואבא החליט לשנות ולשדרג את העיצוב שלו. הוריי גם הזמינו רהיטים של חריט ריטפלד ובמהלך השנים, יצרו מהם אוסף".

"זה היה עיצוב מאד לא שגרתי לזמנו", מוסיפה טס, בתו השניה של האוסדן. "אבי היה אקסצנטרי למדי בדרכו והתעקש לעשות את מה שהאמין בו. לא היה לו הרבה כסף, בזמן שבנה את הבית הזה אז הבנייה נעצרה מדי פעם. לאט לאט, במשך שנים, נוספו דלתות, מדפים וארונות. הוא עשה קורס בנגרות וקנה מכונה כדי לייצר את הרהיטים בעצמו. זה לקח הרבה זמן וזו היתה מלאכת אהבה. כשעברנו לכאן, הייתי תינוקת בת שנה וישנו במיטות שדה מתחת מתחת למדרגות. כל הילדים מהרחוב היו מגיעים לפה. נהגנו לרוץ דרך הבית ולקפוץ מהמרפסת אל החול, ששימש לבנייה. זה היה כמו מגרש משחקים ענקי. החברים שלנו ממש אהבו את זה".    

בת': "כן, והם היו מסוקרנים. זה היה בשנות השישים ונראה קצת שונה".

טס: "אבל אני לא בטוחה, שהם העריכו את זה כבית מסוג אחר. הוא פשוט נראה להם קצת מוזר. גם אנחנו למדנו להעריך אותו כאריכטקטורה ייחודית לאחר שנים רבות".   

בת': "אני חושבת, שהבית הזה גרם לי להיות מודעת יותר לבניינים. אני שמה לב לבנייה, לחללים ולשימושים שלהם". 


טס: "זה לא גרם לי לרצות להיות ארכיטקטית, אבל הגדילה בסביבה שונה מזו של רוב האנשים משפיעה על הדרך שבה אתה מסתכל וחושב על דברים כמו אמנות ואדריכלות. אני אתגעגע לבית הזה ולנוף. היה נהדר לגדול כאן. היו כאן המון מסיבות ובחגי המולד אירחנו את השכנים במשך לילות שלמים".

בת': "אני תמיד אומרת, שזה בית קיץ נהדר. אפשר לפתוח את החלונות ולהרגיש את הרוח נושבת בימי קיץ חמים. זה נחמד". 

טס: "זה תמיד היה בית שפתוח לאנשים, שרצו לבוא לכאן. אבא נהג לערוך פה סיורים לסטודנטים לאדריכלות ולאנשים, שדפקו על הדלת הקדמית וביקשו להסתובב פה. אנשים עודדו אותו לרשום את הבית כבית היסטורי, כי הם האמינו שזו יצירה אדריכלית חשובה מאד. והוא באמת נרשם ב2014, יומיים לפני שאבא נפטר. זו היתה המורשת שלו". 

 הצילומים נלקחו מכאן.

















 





























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה