אומר זאת כך: מועדון Pratersauna ראוי -לדעתי- לתשומת לב, מכיוון שהוא לא מעוצב. מוזר ככל שיישמע, העדר העיצוב הוא ההיילייט של המקום הזה. ואולי הוא מסמן גישה דקורטיבית חתרנית, שלא הפכה עדיין לקונבנציה, אך ראויה מאד לבדיקה.
הפראטרסאונה החל את דרכו בשנת 1965, כסאונה מסחרית עם בריכה בליבה של וינה. חדרי האדים והעיסוי נפרשו בשלוש קומותיו של בניין פונקציונאלי קודר וחסר חן ושירתו לאורך השנים אלפי לקוחות. בשנת 2009, המקום נרכש בידי קבוצת יזמים, שזיהתה את הפוטנציאל הגלום באולמות הגדולים ובגן עם בריכת השחיה. הם הסבו את הסאונה למועדון של מוסיקה אלקטרונית, מסיבות ומופעים. וכבר בשנת 2010, המיזם הוכתר בתקשורת כאחד ממועדוני הלילה הטובים של העיר. היזמים החליטו להשאיר את רוב החלל כפי שהיה בגלגולו הקודם: לא משופץ ומאובזר ברהיטים ובציוד הישן של הסאונה. המרחב שיועד להופעות וריקודים סוגנן בתכליתיות וללא מאמץ כמועדון לילה עם אורות ניאון. ורק חדרי השירותים חודשו וזכו לעיצוב פסיכדלי מצועצע.
ואני, ג'אנקית כרונית של דקורציה, מעריצה את הגישה הזו. אולי כי ראיתי (כמעט) הכל ועייפתי מהחללים המסחריים המלאכותיים, עמוסי הגימיקים ורוויי היומרה. אולי, כי לאחר שנים של סקירת עיצובי פנים, הבנתי שגם לכיעור ולחוסר האסתטיקה יש מקום. ולא צריך למחוק אותם כדי להפיק עיצוב סינתטי נוסף. אפשר וצריך לתת להם להתקיים. לא בגלל שהם מצודדים ושובי עין, אלא דווקא בגלל שהם לא כאלה בכלל.
הצילומים נלקחו ממקורות שונים.
רשומות
אולי בסוף הדברים חוזרים ומצטמצמים לשאלה הפשוטה: האם המקום נעים לבאים בשעריו? האם הוא פונקציונלי ומזמין גם יחד? הרי גם כיעור וחוסר עיצוב אינם ערך בפני עצמם (בינתיים). אם המקום נשאר פחות או יותר כפי שהוא, ובכל זאת אנשים נהנים לבלות בו, כנראה שההחלטה להשאירו כך הוכיחה את עצמה.
השבמחקחושבת שגם בעיצוב בית/דירה אפס צריך כל הזמן לחזור לנקודת הבסיס:
אנחנו נחיה בבית הזה, הוא לא נועד להצטלם למגזינים או לעשות נעים לאף אחד אחר. רק לפי זה לעשות בחירות, כי אחרת יוצא שאתה חי בבית שנועד לאיזה צופה דמיוני ולא לאנשים הפשוטים שאמורים ליהנות ממנו.
היי אנונימית,
השבמחקמסכימה איתך מאד. ולדעתי, הפראטרסאונה מבטא גישה שנראית כה ברורה מאליה, אבל היא חדשנית וחתרנית מאד: לתת מקום לעיצוב קיים שלא ניחן ביופי ובמאפיינים תקופתיים מרשימים. זאת ממש לא הגישה הרווחת בעולם הדקור, אבל זה סוג של אנטיתיזה מדהימה, בעיניי.
פירסמתי בעבר בבלוג כמה בתים, שעוצבו (אם אפשר להשתמש במונח "עיצוב") בגישה הזו. הדיירים השאירו את הבתים האלה כפי שהם, בלי ניסיון לטשטש את המאפיינים המכוערים. וזה יצא מדהים, לדעתי.
:-).