מריה מעולם לא למדה עיצוב פנים. הכישרון היה שם והוא הלך והתחדד במהלך שנים של עבודה קריאטיבית במשרדי פירסום. "תמיד הייתי חולת קניות", היא משתפת. "אני עושה מה שאני אוהבת ולא אכפת לי אם זה טוב או רע, ישן או חדש, מתחבר או לא מתחבר".
לפני כשבע שנים, היא נפשה בעיר סיוטדלה שבאי הספרדי מנורקה עם קבוצת חברים. הם התאהבו במקום והחליטו, באופן ספונטני למדי, לרכוש שם ביחד בית נופש, שיוכל להכיל בנוחיות אותם ואת ילדיהם. הם איתרו בית בן מאתיים שנה, ארבע קומות ושישה חדרי שינה ומריה הופקדה על העיצוב. לאחר צביעת קירות ושיפוץ מזערי, היא התפנתה לחלק החביב עליה, הקניות: "החלטנו מראש לא לקנות שום דבר יקר", היא מספרת. "השקעתי בפריטים משעשעים שמצאו חן בעיניי. רוב הרהיטים והחפצים בבית הגיעו משווקי פשפשים, חנויות יד שניה ובזארים. והמטרה היתה ליצור מראה נוח, חינני ומתוחכם". והוא אכן כזה.
הצילומים נלקחו מהמגזין AD הספרדי.
רשומות
מקסים!
השבמחק:) ברוכה הבאה.
תמי