הידיים שקועות בחימר והראש מרחף בעננים. לא, זו לא מטאפורה. זו מהות יצירתה של בנטה סקיוטגארד, קרמיקאית דנית חשובה, שפסליה הוצגו בתערוכות רבות ושעבודתה סובבת בשנים האחרונות סביב תפרחות המים הצמריריות, שמשייטות להן אי שם בקודקוד הרקיע.
"ערימות העננים שלי מגיעות ממקור השראה מדעי והופכות ליצירות אישיות ודמיוניות, איפשהו בין המוכר ללא מוגדר" היא מסבירה. "במידה מסוימת הן פיגורטיביות. אני רוצה לנטרל את כוח הכבידה, בעודי עוסקת בחומריות החימר. אני מתמקדת בהתרוממות הטבעית של העננים לעומת כבדותו של החימר. העננים מספקים לי השראה לרעיונות פיסוליים חדשים: הם חייבים לצוף ולהימצא בתנועה. הם צריכים להיות פיסות מרשמלו אינטנסיביות, סינטטיות וצבועות בגוונים הפסיכדליים של השמים: אדום, כתום וסגול. אני חייבת לקרוא תיגר על הגשמיות של החימר והתוצאה עדיין חייבת להיות קרמית מאוד. אני מחפשת זיגוג, שייראה בלוי, פריך ונקבובי ויחקה את ההשתנות ואת נפחם ההפכפך של העננים. מין שירבוט מחשמל וענוג, שיקשה על העין להתמקד. חימר הוא חומר רך, שמתקשה בתהליך השריפה בתנור ואילו ענן נשאר תמיד הביל ונייד ושומר על יכולתו להפוך למשהו אחר. חוסר הסטטיות היא שגורמת לעננים להיות מושאי מחקר פיסולי כה מעניינים".
מאמרים וצילומי עבודות נוספות של הפסלת תמצאו כאן.
רשומות
מטרידות בעיני.... ממש משדרות משהו לא נעים:/ וקשה לי להגדיר מה...
השבמחקאבל בעיקר - הייתי בטוחה שמדובר בעבודות מנייטוריות, עד שראיתי את התמונה האחרונה :)
תודה לך,
דנה
היי דנה,
השבמחקעונה באיחור: אני מאד אהבתי את ענני הקרמיקה האלה והייתי שמחה לאמץ כמה מהם לביתי...הם מדהימים בעיניי...אבל כל אחד ואחת והתחושות האישיות שלהם. אם העבודות עוררו בך תחושה כלשהי ולא השאירו אותך אדישה, לטוב או לרע- הן השיגו את מטרתן.
:-).