כל היום אני מגלגלת במוחי כותרות אפשריות לפוסט הזה. איך תגדירו טרנד עיצובי נוסק, שכולו צמחי משתלה מצויים, שנלקחו כמו שהם וגובבו יחדיו בכל חדרי הבית? זה כל כך פשוט, כל כך אגבי, כל כך שנות ה-70, שקשה להאמין שזה בכלל שוס בהתהוות, אבל זה כן.
אפשר להעלות סיבות רבות לחזרתם של צמחי הבית לחזית עולם הדקור. נוסטלגיה, מגמה גוברת של עיצובים פשוטים וזולים, נהייה אחר הטרנד הירוק ורצון לחזור לשורשים ולטפח עציצים משגשגים. אבל יש כאן עניין נוסף: התוגה. הצמחים הביתיים לא חוזרים כסממן של עיצוב כפרי אופטימי, אלא דווקא כמאפיין של אורבניות מהורהרת ואפילו מעט מוזנחת. ומה מסמל הזנחה יותר מעציץ מאובק עם עלווה משוועת למים? קשה להגדיר את התחושה המסויימת, שטרנד צמחי הבית יוצר. המילים, כמו תמיד, מתקשות לדייק. אבל התמונות מסבירות הכל.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה