מאחורי זוג האמנים בוב ורוברטה סמית' עומד יוצר אחד. ואיזה יוצר. פטריק בריל, בריטי בן חמישים, חמוש במשקפי קרן ובמגבעת מעוכה, שנראה כדוור תמהוני ולא כאמן פורץ דרך. כשהוא אוחז בתואר מאסטר בלימודי אמנות, בריל נטש את הרעיון ליצור אמנות יומרנית ואגואיסטית ופנה לכיוון שקרוב לליבו באמת: יצירה פוליטית ופרובוקטיבית, שמנפצת לרסיסים את כל מה שאנחנו יודעים על אמנות. מאז, הוא כותב בשקידה שלטים צבעוניים עם אמירות בוטות, סיסמאות, חלקי שיחות והבזקי מחשבות בענייני פוליטיקה, עולם האמנות, יחסים בין אנשים ומה לא. המשפטים הפשוטים שלו, שדומה שהגיחו ממחשבותינו הכמוסות, מאירים באור חדש ומדהים את המציאות שסובבת אותנו. והם עושים את זה בהומור נמוך ווולגרי אך באותה מידה- גאוני.
"בעבר הרחוק, שיתפתי פעולה עם אחותי הגדולה רוברטה. בתור בדיחה, כיניתי את עצמי בוב ומכאן הכינוי האמנותי, שהדבקתי לעצמי". מסביר בריל בראיון אינטרנטי. "אמנות טובה היא תמיד פוליטית. האיום הגדול ביותר כיום, על עולם האמנות הם כל אותם אמנים צעירים, שמאמינים שהצלחה אמנותית נמדדת בכסף. אמנות חייבת להיות לא מסחרית באופן ברוטאלי ובלתי מתפשרת לחלוטין. כל האמנים האלה, שיוצקים גבס על גופם וקוראים לזה "יצירת אמנות" מבינים בנושא פחות מכלב. אחותי רוברטה צילצלה אליי יום אחד ואמרה לי בכעס: "כל מה שאתה עושה הוא לצייר מילים שעולות לך בראש על לוחות רצפה ישנים". אני חייב להודות שהיא צודקת".
ואולי היא לא צודקת בכלל.
חומרים נוספים על בריל ויצירתו תמצאו באתר שלו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה