יום חמישי, 23 בפברואר 2012

סוסוני דאלה.


מה יש בו בסוס עץ עניו, כרסתני ונטול זנב, שהופך אותו לסמל של מדינה שלמה? התשובה ברורה: סוסון הדאלה הוא שוודי ככל שמשהו יכול להיות. הוא נקי קווים, נטול כל תיחכום ובעל איכות פשוטה, שהופכת אותו - ממש כמו הקלאסיקות של איקאה- לנצחי. וחוץ מזה, זה עניין של מסורת.

סוסוני הדאלה הראשונים גולפו במחוז דאלארנה השוודי (ומכאן שמם), אי שם בראשית המאה ה-18. אגדה מקומית מספרת, שחייליו המורעבים של המלך צ'רלס ה-12 גילפו סוסים קטנים, צבעו אותם בצבע אדום שנלקח ממכרה נחושת מקומי ונתנו אותם כשי, תמורת קערות מרק שקיבלו מאיכרות מקומיות. אולם סביר יותר להניח, כי את הסוסים גילפו אומני עץ משועממים בערבי החורף הארוכים והקרים. סוסי הדאלה הקלאסיים צבועים באדום ומעוטרים בדוגמאות עממיות, אך יש גם סוסים בצבעים אחרים.

במהלך המאות, סוסון הדאלה הפך סמל למלאכת היד השוודית ולקמיע ביתי. וכיום אפשר למצוא אותו לא רק כפסלון עץ אלא גם כדגם עיטור של כלי אוכל, וילונות, רקמות ומה לא. סוסוני הדאלה הם פריטי אוסף נפוצים מאד, תמיד נעימים, אסתטיים וצפויים עד כאב (איקאה, אמרנו?). 


































2 comments:

  1. מדהים!
    בכלל לא ידעתי שכך קוראים להם.
    אני קראתי להם סוסי איקאה.
    תודה על הרחבת הדעת!
    הם באמת חביבים
    יעל ד.

    השבמחק