"אמי ואני מוכרות חפצי וינטאייג' במול של עתיקות, אז אני כל הזמן מוצאת פריטים מיוחדים. וקשה לי נורא לא לשמור אצלי את כולם" מתוודה אמילי, בחורה קטנה ומתוקה להפליא. "אבל התחייבתי לעצמי להחזיק רק את אלה, שאני לא יכולה לחיות בלעדיהם".
אמילי עברה לגור בדירה ישנה בלונג ביץ' שבקליפורניה יחד עם חברה ברנדון והחתולה הסיאמית שלהם ותוך זמן קצר, הפכה אותה למקדש וינטאייג' נוטף רגש וזכרונות משפחתיים. "בחדר האוכל שלי, בין כל הפורטרטים, יש ציור שאמי ציירה בילדותה עם סבא שלה", היא משתפת. "מעולם לא פגשתי אותו, כי הוא מת לפני שנולדתי, אבל היא אהבה אותו כל כך ואני שמחה שפיסת ההיסטוריה המשפחתית הזו נמצאת על הקיר שלי".
גם חדר השינה מכיל ייצוג של קרבת הדם: "מעל המיטה שלנו יש שני הדפסי ציורים שדומים לי ולאחותי לוסי. למדתי ריקוד בילדותי ולוסי היא רקדנית, אז השניים האלה מזכירים לי אותה.
החדר החביב עליי ביותר הוא חדר הרחצה. זה החדר היחיד שצבעתי ואני מתה על הקירות הורודים האלה. אני אוהבת גם את החרסינות המקוריות. אפשר ממש להשתולל בחדרי האמבטיה ולהפוך אותם לסופר גירליים וקיטשיים. כשאני מתארגנת בחדר הזה, מצב הרוח שלי מיד משתפר.
אני גרה פה כמעט שנה ועיצבתי את המקום הזה ממש מהר. אבל אחרי שגרים בבית איזו תקופה, מתחילים להבין מה נחוץ ומה לא, אז עידנתי אותו מאד. וסופסוף, אני גרה במקום שמרגיש נוח וביתי באמת".
הצילומים נלקחו מכאן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה