התקשיתי להבין, מה מושך אותי שוב ושוב אל הדירה הלבנה בקאן. היא הרי שגרתית וחסרת ייחוד, מרוהטת ברהיטים מצויים ומאובזרת בקישוטים חסרי השראה. חלל מגורים צרפתי שכל ג'יזל ופרנסואה, עובדי מדינה בני ארבעים וחמש, ישמחו לקרוא לו בית.
ואז התחברו החוטים וההארה הפציעה, כמו שמש קייצית בחופי סט. טרופז: זו הפואנטה! הדירה הזו היא טייק בורגני נדוש על סגנון שכולו שפיצים. העלו בזכרונכן את הדירות הלבנות שראיתן במדיה ותיווכחו, שכולן מעוצבות למשעי, חדות, עשירות במרקמים, מדוייקות, בעלות סגנון מובהק. לעולם לא סתמיות. והדירה הזו- כן! היא בית לבן מהחיים ולא תיתקלו בה ובדומותיה בשום ירחון עיצוב.
והיא גם ביתית ונעימה מאד. לא הייתי מתנגדת להתארח בה בחופשה הבאה שלי בדרום צרפת.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה