הדירה של סורן במנהטן.

סורן צמח -כמו כל ילד דני הגון- בבית עם רהיטי מעצבים סקנדינביים ושאף להיות מעצב, אבל זה לא הסתדר. "בדנמרק, מי שרוצה להיות מעצב רהיטים חייב ללמוד באקדמיה", הוא מסביר "ואני תמיד הייתי איש של עשייה ולא רציתי ללמוד". הוא הספיק להקים משפחה ושלוש חברות סטארט-אפ רווחיות, לפני שהחליט, בדרכו הספונטנית, להגשים את חלום הילדות שלו. "כשמכרתי את חברת הסטארט-אפ האחרונה שלי, ב2008, החלטתי לפתוח -סוף סוף- סטודיו לעיצוב, אבל ביזבזתי עוד חצי שנה בפרוייקטים אחרים, לפני שקמתי בוקר אחד ואמרתי לעצמי: בוא נעשה את זה. בוא נראה אם זה יכול להמריא". 

בשנת 2011, סורן ביצע מהפך נוסף ועבר עם משפחתו לארצות הברית. לאחר התאקלמות ושיתופי פעולה עסקיים מוצלחים, הוא איתר בשכונת טרייבקה חלל תעשייתי בן 130 מ"ר, שתיפקד בעבר כמפעל לייצור נייר ולא חווה שיפוץ במשך חמישים שנה. ההתאהבות היתה מיידית: "רוב הלופטים האלה חשוכים באמצע, אבל למקום הזה יש חלונות משלושה צדדים וסקיילייט מהתקרה, שמפיקים אור סקנדינבי נפלא". החלל חולק -במהלך השיפוץ- ליחידת מגורים ולשלושה חדרי שינה עם דלתות זכוכית שקופות. "הדלתות האלו מאפשרות לנו ליהנות מתאורה טבעית בחלקים המרכזיים, שבהם אנחנו נמצאים רוב הזמן ועדיין, כל מי שרוצה פרטיות, יכול להיכנס לאחד מחדרי השינה ולהגיף את הוילונות". העיצוב משקף גם את החיבור בין זהותו הסקנדית הישנה לזהותו האמריקנית הנרכשת: "רציתי להשתמש בפלטת הצבעים הנורדית הרגילה שלי, אבל גם לשמור על הנוכחות הניו-יורקית הגולמית ולכן קילפתי את קורות התקרה והשארתי קיר לבנים חשוף במטבח".  

חיי המשפחה מתנהלים בחלל המרכזי, שכולל מטבח פעיל מאד, סלון ופינת אוכל. כמעט כל הרהיטים בדירה, למעט הספה, עוצבו בידי סורן וכך גם העציצים המחומשים וכיסוי המיטה הזוגית המטולא. השטח הצנוע יחסית הכתיב פתרונות מעשיים דוגמת הארונות הדו-צדדיים, שחוצצים בין חדרי השינה. בחדרם של סורן ואשתו תלויים שני צילומים של קית' ריצ'ארדס מ"האבנים המתגלגלות". הם צולמו בידי צלם דני, שליווה את מסעות הלהקה במשך עשר שנים רצופות. "הצלם סיפר לי, שהוא וקית' שהו באותו מלון בקופנהאגן וקית' התחיל לנגן והוא רץ לתפוס את המצלמה שלו והתחיל לצלם. יש לי גם צילום של סטיב מקווין. אתה צריך להיות קית' ריצ'ארדס או סטיב מקווין כדי להיתלות על הקיר שלי". 

הצילומים נלקחו מהאתר Sight Unseen.