לא, זו לא שטוקהולם המושלגת, אלא בויסי, עיר הבירה של מדינת איידהו, במישורים הגדולים של ארה"ב. זה ביתם של ג'ניפר האגלר, בעלה ג'רמיה ובנם הפעוט יזראל. ג'ניפר אוחזת בבלוג העיצוב המפורסם A Merry Mishap ובטעם נורדי מזוקק. ביתה העכשווי מעוצב כמעט כולו בלבן-שחור ומכיל חפצים ספורים ונחוצים בלבד. אך למרות המראה המלוטש, היא עדיין לא מיצתה: "אני נמצאת בקונפליקט תמידי" היא מספרת. "מצד אחד, הייתי רוצה לסיים את עיצוב הבית ולזוז הלאה, אבל מצד שני, אני רוצה לשנות. הבית הוא דבר חי, אנחנו נמצאים כאן המון ולפעמים, הזזת חפצים ממקום למקום יוצרת משהו חדש...החדר היחיד שאני שלמה איתו הוא חדר השינה שלנו. הוא כל כך מרגיע. אין בו אפילו פינה אחת מכוערת ואני מרגישה, שעיצבתי אותו היטב. אבל אני לא בטוחה מה ארגיש כלפיו בעוד שישה חודשים".
הצילומים נלקחו מכאן ומכאן.
וואוו
השבמחקסליחה על הדימוי, אבל בעיני זו הפרעת אכילה עיצובית...
השבמחקגם הפרפקציוניזם / הביקורת העצמית הבלתי נגמרת, וגם העיצוב הכל כך נוקשה.
בפרפרזה על האם אוכלים כדי לחיות או חיים כדי לאכול, זו בעיני דוגמא לשיעבוד הבית לעיצב במקום לעצב אותו כדי לחיות...
מזל שבחדר הילדים מותר קצת צבע...
דנה
היי ציפי ודנה :-),
השבמחקדנה, הבית הזה באמת סגפני למדי ובהחלט לא מתאים לכולם. אבל לא נראה לי שזה מגיע ממקום של כפייתיות, אלא ממקום של חיבה לעיצוב הסקנדינבי המינימליסטי...לכל אחד ואחת יש את הגישה שלהם לעיצוב הבית וזה מה שמקסים בעניין הזה. שיש כל כך הרבה סוגי עיצובים וכל כך הרבה גישות...החיים היו נורא משעממים אם כולם היו חושבים ומעצבים בסגנון אחד ויחיד.
:-).