הירושי ווטאנאבה גר בקליפורניה כבר שנים רבות ומצלם בכל רחבי העולם, אך ליבו נותר ביפן. הוא אוהב במיוחד לתעד את מופעי הבמה המסורתיים. לווטאנאבה יש סגנון משלו: הוא מבודד את מושאי תמונותיו מתוך הבמות הססגוניות ומצלם אותם בשחור-לבן על רקע נייטראלי.
סארומאוואשי ביפנית הוא "ריקוד קופים". קופי מקוק בלבוש מסורתי שיעשעו אנשי מלוכה, דת וסמוראים במופעים אקרובטיים כבר לפני אלף שנים. הסארומאוואשי הוכר כאחת משלוש אמנויות הבמה המסורתיות של יפן לצד תיאטרוני הקאבוקי והנו, אולם במהלך המאה העשרים, הוא גווע בהדרגה. בסוף שנות השבעים, הוקמה התאחדות הסואו-סארומאוואשי, שהחזירה את המופע העתיק לחיים ולבמה. כיום, קיימים ביפן שני תיאטרוני סארומאוואשי פעילים ומופעי קופים נודדים משמחים קהל יפני על בסיס קבוע.
וואטנאבה תיעד כמה מכוכבי הסואו-סארומאוואשי מחוץ לשעות הפעילות שלהם. חלק מהקופים צולמו בבגדי הופעה וחלקם בבגדי בית. פרצופיהם האנושיים, עשירי ההבעה מייצרים מופע קסמים, ששום פעלול לא ישווה לו.
הצילומים נלקחו מהאתר של הירושי ווטאנאבה.
רשומות
נוראי בעיני
השבמחקהתעללות בחיות
לא צריך לתת במה !!
מקווה שתגובתי תפורסם ולא תצונזר
מסכימה עם אנונימי לגמרי, מזעזע ומדכא לראות את התמונות, מי עדיין מתבדר ומשתעשע ממופע חיות? חשבתי שזה כבר עבר מן העולם.
השבמחקאנונימית ושרה היקרות,
השבמחקתודה על תגובותיכן. מסכימה איתכן, שמקומן של החיות בטבע ולא במופעי בידור. צלמים תיעודיים מציגים לרוב, מציאות בעייתית וקשה ולא "צילומי אווירה" מבויימים וסכריניים מהזן שכה נפוץ בבלוגי עיצוב ואופנה.
העניין הוא שחוסר הצדק (כלפי בעלי חיים ובני אדם) הוא חלק אינטגרלי מהמציאות של חיינו. מה לעשות, אנחנו חיים בעולם לא מוסרי, לעיתים קרובות רע ולרוב לא צודק. צריך להיאבק לתיקון, אבל סביר להניח, שהמון עוולות ימשיכו ללוות את המין האנושי בחיינו וגם אחרי שכבר לא נהיה פה...וצריך לפעמים לראות מעבר. גם במצב קיומי רע, לא צודק ומעציב יש שמחה, יופי ופיוט. קשה אולי להשלים עם זה, אבל ככה זה.
צילומי הקופים האלה הם מלאי יופי ופיוט, למרות שהם עצמם חיים במציאות לא טבעית, לא צודקת ומעציבה. זו דעתי הצנועה.