יום שני, 2 בספטמבר 2013

שנה טובה!


לקוראותיי הנאמנות והנאמנות אפילו יותר,

אני מאחלת לכולנו שנה טובה ומחזקת. 

השנה החולפת היתה קשה עבורי. רובה עבר עליי עם אבי האהוב בבית החולים. לפני כחודשיים, גם איבדתי אותו שם. פטירתו של אדם קרוב, חלק בלתי נפרד מבשרנו ומנשמתנו, מעוררת -מטבע הדברים- שאלות לא פשוטות. ומהי בכלל "שנה טובה", כשנתיב החצץ של החיים מזמן לנו בכל עיקול מכשולים, אכזבות ומכאובי גוף ונפש, שלחלקם אין שום פיתרון. חיים טובים בעיניי, הם לא שלווה ובטח שלא נחת, לא חשבון בנק מנופח ואפילו לא משפחה תומכת. חיים טובים מתמצים מבחינתי, בכישרון לחשוף השראה וחסד גם בנסיבות העגומות ביותר, וכאלו  לא חסרות. אבי המנוח ניחן ביכולת הזו. הוא מצא טוב בעניינים שאחרים מצאו בהם רק רע ושום מפח נפש לא יכול היה לדכא את חיבתו הילדותית לכל מה שנראה והריח כאנושי, פיוטי ומרחיב לב. היתה לו נפש גדולה ותמימה והיא נשארה איתו עד הרגע שבו עצם את עיניו לנצח. בייסורים. 

וזה מה שאני מאחלת השנה, לכן ולי: שברגעינו הקשים, נהיה קצת כמו אבא שלי, אופטימיסט מכור, שאפילו בעובדת מותו המתקרב היה משהו נחמד, לדעתו.   
         



9 תגובות:

  1. ריגשת אותי מאוד!

    בעניין היכולת לחשוף את היפה גם בפגום, והמוכשר גם בפשוט וביום יומי - נדמה לי שהבלוג שלך עושה זאת נפלא!
    בעיני זו דרך נפלאה לזכור אדם.

    חיבוק גדול,
    ושהשנה הבאה תביא איתה הרבה טוב.
    דנה

    השבמחק

  2. המון תודה, דנה היקרה (חיבוק),

    מצטרפת לתקוותך לשנה טובה יותר...

    חג שמח!

    השבמחק
  3. שילה יקרה
    משתתפת בכאבך.
    תודה ששיתפת במשהו כל כך אישי.
    דקה דומייה...
    .....

    הבלוג שלך הוא בלוג של טוב ונתינה.
    כל פוסט מעורר בי השראה
    וככל שהפשטות והצניעות עולה מתוך העיצוב-
    כך מתרוננת לה נפשי...
    מאחלת לך שנה טובה.
    שנת מרפא.

    י.ע.ל

    השבמחק

  4. י.ע.ל. היקרה,

    תודה על מילותייך הטובות...אני באמת לא נוהגת לכתוב כאן על עצמי ועל חיי האישיים, אבל הפרידה מאבי היא חוויה מטלטלת והחלטתי לשתף לקראת השנה החדשה. כי למושג "שנה טובה" יש המון משמעויות. ואני מאחלת לעצמי שגם ברגעים הקשים שיבואו (ותמים מי שמאמין שהעתיד מכין לו רק רגעים לא קשים) אאמץ משהו מהאופטימיות של אבא שלי.

    תודה על המחמאות לבלוג. אפשר למצוא השראה כמעט בכל דבר. לרוב, אנחנו נוטים לפסוח על הדברים הצנועים שבסביבתנו וחבל. הם הכי זמינים לנו.

    שנה טובה ומאושרת לך ולשלך!

    :-).

    השבמחק
  5. הי. אני רחל ואני כלכך מתרגשת מהבלוג שלך. זו לא תגובה ישירה לדברים שכתבת, צר לי על אבדנך, חשבתי שישמח אותך לדעת שהעשייה שלך מקסימה בעיניי. מעבר לטעמך המשובח לדעתי בבלוג שלך יש אהבת אדם. תודה תודה לך ושנה טובה

    השבמחק

  6. רחל היקרה,

    תודה על תגובתך מחממת הלב...אם הבלוג הזה מצליח לשמח ולרגש (ומדובר בבלוג של עיצובי פנים ולא בבלוג מהזן "האישי- חושפני"), אז אני את שלי עשיתי....אני מאמינה בעשיית טוב על בסיס יומיומי, גם אם מדובר במעשים קטנים וצנועים.

    שנה טובה לך ולשלך :-).

    השבמחק
  7. הי. קראתי רק עכשיו. אני משתתפת בצערך. אצלי זה עוד לא קרה, ואני מקווה שממש ממש רחוק היום הזה. אין לי מושג איך מתמודדים, חוץ מזה שזה טבעי....ורק בגלל זה מצופה מאיתנו לקבל את המוות של ההורים שלנו. טוב שהוא היה כזה אופטימי ולימד אותך את הסוד הזה-לקבל את מה שיש ולמצוא שם נחמה, זה קשה אבל אפשרי. מקווה שתהייה זו שנה טובה, בריאה ומוצלחת!!!

    השבמחק
  8. תודה על השיתוף. נשמע שאיבדת אדם יקר ומיוחד (את מתארת תכונה של אופטימיות וראיית טוב שהיא כמעט נדירה בעיניי, ועוד אצל אדם שעובר ימים קשים).
    מאחלת לך שהשנה החדשה תביא איתה הרבה סיבות לשמוח, ושהמבט המאמין של אבא שלך בעולם, ילווה אותך ויעלה חיוך על פנייך.

    השבמחק

  9. ציפי ואנונימית היקרות :-),

    תודה על מילות הניחומים הטובות...

    ציפי- מאחלת להורייך אריכות ימים. אבי נפטר קצת לפני גיל 77 ואני לא יודעת אם זה כל כך "זקן" בימינו...ההתמודדות קשה ומורכבת, כי לא משנה עד כמה הכנת את עצמך לרגע הפרידה, כשהוא מגיע, זה שונה מכל מה שחשבת והאמנת שהוא יהיה. אבי לא נמצא כאן כבר חודשיים ואני רחוקה מלעכל את משמעות ה"אין אבא" הזאת. זה ייקח לי עוד המון זמן...

    אנונימית- לא ירשתי מאבי את האופטימיות הנצחית שלו, אבל אני בהחלט מנסה לסגל אותה לעצמי...זאת תכונה מבורכת. כי לא חשוב מה קורה לך בחייך, חשוב איך את מתייחסת למה שקורה לך.

    שנה טובה ומתוקה...:-).

    השבמחק