אנני, אשתו הלקטנית של דוד רובינגר, הלכה לעולמה לפני שלוש עשרה שנה ומאז כלום לא השתנה. המסיכות האפריקניות, הציורים וכלי הזהב המרוקעים נשארו נטועים בחדרי הבית הירושלמי, עדות אילמת לאהבת האמנות של בעלת הבית שהיתה ואיננה. נוכחותו של רובינגר בן השמונים ותשע מורגשת בעיקר בחדר העבודה שלו, שקירותיו מצופים בדגימות מחצי מיליון הצילומים שצילם. רובינגר עבד כצלם חדשות ומלחמות, במשך חמישים שנים רצופות, רובן בשירות המגזין טיים-לייף. הוא תיעד פוליטיקאים וגנרלים, טקסים ומלחמות. הצילום הידוע ביותר שלו - תמונתם של הצנחנים הדומעים על רקע הכותל במלחמת ששת הימים- אומץ במירמה על ידי צלמים נוספים, שטענו שהם צילמו אותו. "וכיום, אני אסיר תודה לגנבים האלה", אומר רובינגר "הם הביאו לתמונה הזאת פירסום עולמי". גם עכשיו, בגילו המתקדם, הוא עדיין פעיל ומעודכן ולאחרונה פירסם ספר אינטרנטי עם מבחר מעבודותיו. הוא משתמש באיי-פד ובמחשב ואת הציוד האלקטרוני הישן שלו, קבר בגינה, בתוך ערוגת פרחי כריזנטמה. "מי יודע", הוא אומר, "אולי עוד יוולדו לו שם צאצאים".
הצילומים נלקחו מהאתר Freunde von Freunden.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה