כל כך מתבקש לכתוב: "ביקשתן, הפצרתן, אפילו התחננתן שהבלוג הזה יחזור מחופשתו ובסוף, נשברתי וחזרתי".
זה נכון (באמת ביקשתן, הפצרתן וכו...ובאמת חזרתי), אבל זה קרה בגלל שגם אני התגעגעתי. התגעגעתי אליכן וכמעט בניגוד לרצוני, מצאתי את עצמי מתגעגעת לשוב ולכתוב פוסטים דקורטיביים.
כשהוצאתי את "עולה" לחופשה לפני שמונה חודשים, האמנתי שזה סופי. הייתי מותשת וגם די עצבנית מכמעט שנתיים וחצי של פרסום פוסטים יומיים ומחריש עמוק ואינסופי ברשת בחיפוש אחר חומרים טובים. ו"עולה" -כמו המון בלוגי עיצוב אחרים- זכה מכן למעט מדי תגובות ופידבקים. אתן יודעות כמה זה מתסכל לעבוד יום שלם על סיפורו של מלון צרפתי נידח שעשה קאמבק, לסגנן ולמחוק במשך שעתיים ולשחרר רשומה מושקעת, שזוכה לאפס מוחלט של תגובות?
זה מעצבן טילים. וככל שמספרן של הרשומות האלו הלך ועלה, מינון הסבלנות שלי לבלוג הלך וירד. החלטתי, שכשאגיע לרשומה האלף, ארפה מהמקלדת. וכשזו סופסוף הגיעה -וזה נראה כמו נצח- קמתי והלכתי לבלי שוב. כך לפחות רציתי להאמין.
החודשים שאחרי היו מפתיעים למדי. נוכחתי, שאפשר לחיות מצוין גם בלי לצוד בתים ודירות באתרי סוף הדרך, שניתן לשרוד גם בלי להיכנס אפילו פעם אחת ביום (שלא לומר שלוש או ארבע) לרשימת הסטטיסטיקות כדי לבדוק מספרי כניסות יומיים. שזה ממש בסדר לבקר ברשת סטימצקי בלי לרוץ למדף ספרי העיצוב ושאפילו מגזיני הדקור כבר לא ממש עושים לי את זה.
אבל אז החלה התולעת החרישית לכרסם בפנים...העכבר הדיגיטלי החל להקיש כמו מעצמו, על קישורים מוכרים ושיטוטים מזדמנים ברשימת הסטטיסטיקות הוכיחו שלמרות שתיקת המקלדת, הבלוג זוכה למספרים נאים של מבקרים...
אז הנה, אני חוזרת אליכן, שמחה ונרגשת (כן-כן...) אבל קצת יותר מפוכחת. הבלוג היקר הזה לא ישתה לי יותר את החיים. הוא ייאלץ למצוא לעצמו מקום בסדר היום החדש שלי. לא יהיו פה ארבעים פוסטים בחודש, אלא פחות (אולי מעט פחות ואולי הרבה פחות), ככל שהזמן והחשק יאפשרו לי. גם סוגת הפידבקים תעבור רפורמה נדרשת. התגובות שלכן לא יתפרסמו אוטומטית, אלא יעברו סינון, בכדי למנוע מכנופיית המפרסמים הסמויים והמעצבנים (ראו רשומה קודמת) להציף את הבלוג בסחורתם הירודה. אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכן: כל תגובה שאיננה פרסומת או דבר טרול תפורסם בשמחה ותזכה למענה. ואם אתן לא מסתדרות עם מערכת התגובות של Blogger, שיכולה להתיש לפעמים, תוכלו בקלות להגיב בפייסבוק. יו אר מור ת'ן וולקאם.
וכמו בעבר, שוב יפציעו כאן בתים, דירות ולופטים לא מושלמים אך בעלי אמירה, חנויות רשת, מלונות שווים, אמנים ואוספים, מקומות מעוצבים וצילומים דוקומנטריים מהעולם. כמו שאתן אוהבות.
וזה יתחיל בראשון במאי.
רשומות
יש!!!
השבמחקמצוין שחזרת ויופי של תובנות. שחקי אותה!
למרות שמעולם לא הגבתי לפוסט שלך (אני חושבת...), נהנתי תמיד להכנס ולקרוא וגם התגעגעתי...
השבמחקשמחה שחזרת, יש לך בלוג מעולה! לא שגרתי, מעניין, כתוב רהוט וכייפי.
המון תודה שרונה ועדי היקרות :-)...
השבמחקמאמינה שלא תתאכזבו מהבלוג בסיבוב הנוכחי :-).
נתקלתי היום בבלוג שלך בפעם הראשונה, ואני בהחלט מוסיפה אותו למועדפים.
השבמחקהספקתי קצת לדפדף ולמצוא המון דברים מעניינים ומקוריים.
אנחנו בשלבי תכנון בית, ובאמת קצת נמאס לי מסגנון שטאנצי שאני רואה שחוזר בהרבה מקומות (כפרי עלק, מצועצע ומעוצב מדי), ככה שהבלוג שלך הוא עוד מקום להשראה חיובית.
תודה!
ברוכה השבה, על אף שלא הגבתי מעולם, עקבתי אחריך באדיקות, כל יום, וגם אחרי שזנחת אותנו, הגחתי מדי פעם לבדוק אולי התחרטת, והנה ... סוף סוף את חוזרת, תדעי לך שיש מישהי ששימחת אותה ברמות קשות. את צודקת בעניין מיעוט התגובות,אכן מי שמשקיעה כמוך, מצפה לפידבק, אבל אני בטוחה שרבים מבקרים אצלך ונהנים מאד, וסתם מתוך עצלות, או כל סיבה אחרת לא מגיבים, זה לא אומר שלא נהנים.
השבמחקכמה כיף, אני ככ שמחה!! התובנות שלך, בוודאי צודקות ונכונות, וברור שכמוך גם אני חושבת שיש המון תסכול, לנו הבלוגריות שכותבות, ומצלמות, ומוציאות החוצה את רחשי ליבנו, ו-אין תגובה...זה קצת מיאש. אבל אכן יש תגובות בפייס, ויש הרבה קוראים, שלא מגיבים, אבל הם קוראים, ואפילו באדיקות!! גם אני הורדתי בכמויות, אבל כשהצורך קיים הוא לא נעלם, הנה את חוזרת! אז ברוכה השבה, ומחכה לתחילת מאי!!
השבמחקיופי שחזרת!
השבמחקוטוב שהצבעת בפנינו על חשיבות התגובה. מבטיחה להגיב מידי פעם, דבר שלא עשיתי עד כה. עלי והצליחי!
ואולי יהיה גם מדור העיצות המקצועי? משהו כמו "מחלום למציאות". עם הסבר מה לבדוק כשמתקשרים חוזית עם ספק/משפץ/קבלן. מה עושים כשיש ליקויים, רישום בטאבו, אישורים במחלקת הנדסה וכד'. וקישור למשרד עו"ד שמבין בתחום....והמבין יבין
השבמחק
השבמחקאנונימיות וציפי היקרות (חיבוק),
חן חן על הדברים הטובים שכתבתן...לאנונימית שכתבה על מדור העצות, העו"ד וכו...קלטתי את הראש שלך. את מה זה חמודה...:-)))))))
ציפי היקרה, את נורא צודקת, הוצאת לי ת'מילים מהלוע...בכל מקרה בשבילי את מנויית בלוג ברמת v.i.p. ואני מקווה שתיהני מהפוסטים שאעלה כאן...:-). אנחנו צריכות להזכיר לעצמנו שזה כולה תחביב ולקחת את זה בפרופורציות הנכונות, כי אפשר בקלות לגלוש ולהישחק.
:-)
הבלוג נהדר, רווי חוכמת עיצוב ועין טובה ומדויקת. איזה כיף שחזרת.
השבמחקנו, בדיוק אמרתי לעצמי - נכנס, נבדוק, אולי גם את מתגעגעת, לא רק אני.
השבמחקאיזה כיף! מחכה בקוצר רוח!
ולוקחת לתשומת לבי את התגובות. קראתי באדיקות, לפעמים גם הגבתי.
לעתים קרובות הרגשתי שאין לי שום דבר חשוב לומר, אז ויתרתי. ואני מצטערת על כך.
מאחלת לך שתמצאי את המינון הנכון לך, ותהני לפחות כמונו...
דנה.
השבמחקתודה, תודה, אסנת ודנה :-).
מקווה לא לאכזב...
ווהו! ווהוווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!! עכשיו תדמייני אותי מקפצת מסביב לדלי הספונג'ה בסלון בשישי לעת ערב, יד אחת אוחזת במגב והיד השניה באייפון, שניה אחרי שקראתי את המייל המשמח והמפתיע ששלחת לי בפייסבוק! אז עכשיו אחרי שכולם במיטה ואני בדרך לשם, אני כותבת לך על זה. אני ממש מתרגשת. יואו טלי איזה כיף ששבת אלינו. איזה כיף!!! והנה גם אני שבה אלייך, ואכתוב לך בכל פוסט. את כל-כך משמחת. כל-כך כל-כך כל-כך.
השבמחק
השבמחקקרן נשמה,
לבלוג הזה פשוט אין זכות קיום בלי התגובות שלך:-))))))))))))))))))).
האמת היא שהתפלאתי שלא הגבת, כשהודעתי שהוא חוזר...אני לא מהמתעלקות, ולכן חיכיתי עוד שני פוסטים לפני שהבנתי שכנראה את פשוט לא יודעת:-).
שמחה ומאושרת כמו תמיד לקרוא את תגובותייך האנרגטיות. לשמחת החיים שלך אין מתחרים!
-חיבוק מוחץ-.
וואו
השבמחקאיזו הפתעה.
באמת באמת שאין לך מושג כמה שאת מיוחדת בהגיגייך וכמה שהבלוג שלך שונה ויוצא דופן בהסתכלות שלו.
חסרת!!!!!
אשריינו שחזרת.
3>
יעל
השבמחקתודה, יעל :-).
עשית לי נעימים בלב...
איזו הפתעה. אני מ-א-ד אוהבת את הבלוג שלך.
השבמחק(בדרך כלל לא מגיבה, אבל הפעם חרגתי ממנהגי..)
אני לא מגיבה, אבל אחרי שגיליתי את הבלוג שלך, קראתי כל פוסט ופוסט שקיים.
השבמחקבעיניי זה בלוג נהדר, לא רק התמונות, אלא גם המלל שלך והטעם שלך.
נכנסתי במקרה וזאת הייתה שמחה גדולה עבורי לגלות שחזרת! יאי
השבמחקחן- חן אנונימית יקרה:-).
חיממת לי ת'לב...