לארכיטקט הצעיר פסקאל האוזרמן היתה אובססיה לבועות. במוחו שייטו כל העת מבני ביצה מבטון, שנועדו להיות חלופות מגורים זולות ומהירות לבתים הסטנדרטיים. המלונאי מיסייה תיירי ניהל מלון דרכים קטן, בסמוך לעיירה ראון ל'אטאפ בצפון צרפת. בבוקר משעמם אחד של שנת 1965 הוא קרא בעיתון על הארכיטקט האוזרמן ורעיונות הדיור שלו ו-voila גדול נפלט משפתיו. בתי הבועה האלה היו בדיוק מה שצריך כדי למשוך תיירי קיץ לחור הנידח באלזאס לוריין. הוא התקשר להאוזרמן ובשנת 1966, כבר רבצו על שפך הנחל בניין מרכזי ותשעה בתי בונגלו, כולם דמויי בועה, ענקי חלונות ומרוהטים בסגנון מודרני וצבעוני, שעשרות שנים מאוחר יותר יכונה בשם "רטרו". כך נולד מוטל האוטופיה Museumotel.
מיסייה תיירי ניהל את העסק עד שנת 1980 ואז מכר אותו לבעלים חדש. השנים הבאות לא היטיבו עם המלון הקטן. בעלים התחלפו, פשיטות רגל התרחשו וקשיי ניהול הותירו את הבועות שוממות ומוזנחות, בלי אורח אחד לרפואה, לתקופות ארוכות. משפחה שרכשה את המלון בשנת 2003, הפכה אותו לביתה הפרטי והסתכסכה קשות עם עיריית ראון ל'אטאפ, שדרשה שהבועות ימשיכו לקבל אורחים בתשלום, אפילו באופן חלקי.
אולם בשנת 2006 שוב נגה אור הכוכבים על מוזיאומוטל. קבוצת משקיעים, כולם חובבי סטייל שנות ה60, קנתה את המיזם והחזירה לו את הוייב האבוד עם ערך מוסף עכשווי. הרבה כסף ורגישות הושקעו בשיפוץ הבועות. הן חודשו והותאמו לשנות ה-2000 תוך הקפדה מלאה על שימור מבני וסגנוני. החללים הציבוריים והפרטיים זכו לעיצוב מלבב ברוח שנות ה60. בשנת 2009, המלון נפתח מחדש לקהל. גם הארכיטקט האוזרמן הגיע לביקור. קשיש ושבע אכזבות מקצועיות, הוא עמד מול המצלמה וחייך למראה בועות החזון הנוצצות שלו, שנראו מבטיחות מתמיד. ולא, הוא מעולם לא בנה עוד מלון אוטופי כזה. הבירוקרטיה הורגת.
מוזיאומוטל בגלגולו החדש הוא מלון מבוקש. כתבות מצולמות התפרסמו אודותיו במגזיני עיצוב נחשבים ורשימת הממתינים לאירוח ארוכה. בחג הפסחא שחל לפני חודש, הבועות קושטו בסרטים צבעוניים ונראו כמו ביצי הפתעה על הדשא.
מקסים ביותר בעיני שיש חזון ויש ביצוע! מה היה קורה אילו לא היה בנמצא המליונר שנתן את כספו לגאודי?? חוץ מזה המיזם מאד יפה.
השבמחקהיי ציפי,
השבמחקמסכימה לגמרי...המלון הזה שובה לב והסיפור שמאחוריו מחמם לב.
:-).