"אני קצת אקסצנטרית", מודה אליתיאה. "וחוץ מזה, אני אוהבת לצייר, לבשל, לגנן, לדוג, לשוט, לרקוד, ללמוד, כתובות קעקע, מוסיקה, יין ועוד כל כך הרבה דברים! אחד משני החתולים שלי הולך איתי כמעט לכל מקום ונהנה ללבוש בגדים. אני אדם נוח עם המון חוש הומור ואוהבת לפגוש אנשים חדשים. אני מתכוונת להתחיל ללמוד בקולג' בסיאטל באביב. אני חולמת לנסוע ליוון לחקור שם את שורשיי".
אז מה הפלא שדירתה הקטנה של אליתיאה נראית כפי שהיא נראית? החלל הזעיר והחשוך גדוש בטונות של חפצים ודרמה וקשה לקבוע, אם אליתיאה היא אספנית כפייתית של ג'אנק או מכשפה שעיצבה את ביתה כשהיא חמושה בשרביט של קסם שחור.
רשומות
OMG
השבמחקאיך אפשר לחיות ככה
לנוח?
ת'עיפתי רק מלהסתכל
יעל
גם אני, כקודמתי, לא מבינה איך אפשר לחיות בבית כ"כ מלא חפצים ומלא "רעש"???
השבמחקאבל זאת בעיה שלי. עובדה שמישהו יכול...
(במחשבה שניה: אולי ל"עיצוב" שכזה יש יתרון כי אף פעם אין בלגן בבית. כלומר לא רואים אותו).
אני
יעל ואני היקרות,
השבמחקגמני שואלת את השאלות שאתן שואלות. הבאתי את הדירה של אליתיאה כהמחשה למסר שאני מנסה להשריש: לבית יש משמעות שונה בעיני אנשים שונים. עיצוב שבעיני א' נראה קטסטרוף הוא חלום בהתגשמותו בעיני ב'.
אליתיאה חיה את החלום שלה. ואני מנסה לדרבן כל קוראת בבלוג הזה לעצב את ביתה כמו שהיא אוהבת. ולעזאזל עם מה יגידו השכנים.
:-).