הדירה של טג'ימי-סן בטוקיו.

בית בעל מראה אחיד ומלוטש לא היה אופציה עבור טג'ימי-סן. הוא נכנס לדירתו ברובע סוגינאמי שבטוקיו עם רהיטיו ואוסף החפצים העתיקים שלו, במטרה לאפשר להם מרחב ביטוי אופטימלי.

השיפוץ שערך בחלל, התחשב בקיים. השינויים שנוספו לא נועדו ליצור התאמה, אלא להוסיף למקום גוונים ומרקמים לפי הצורך. בדירה יש שישה סוגי ריצוף, חלקם מעץ וחלקם מאבן, הקירות מחופים בבטון, טיח ואריחים וכך גם התקרה.

טג'ימי-סן חובב הנגרות, עשה שימוש בדלתות ישנות, תריסים בני מאה ומתגי חשמל משומשים. הרהיטים ופריטי האוסף -עתיקות אירופאיות ויפניות- הוצבו באופן חופשי בחלל הפתוח. ובסופו של דבר, הוא יצר את התחושה ההרמונית, שקיווה להשיג. הדירה שלו מבטאת באומץ את הגישה האסתטית של בעליה. 

הצילומים נלקחו מכאן.

קולבים ממוחזרים.

כל חפץ כמעט יכול לשנות יעוד ולהתגלם כחפץ אחר. בעידן של ייצור מופרז, שמאיים להטביע את כדור הארץ בפסולת, מיחזור החפצים הקיימים הופך ממגמה אופנתית לכורח מציאות דוחק. ויש המון מה לעשות בנדון.

קולבי העץ הפשוטים מוכיחים, שהם חומר גלם גמיש, נוח לשינויי יעוד נרחבים. חלקם זמינים וקלים לביצוע וחלקם מורכבים יותר. אך כולם שימושיים ואסתטיים ומספקים תמורה מלאה למאמץ.  

יום הולדת תשיעי.

הבלוג שלי בן תשע.

מזל טוב, ילד מתבגר!

הדירה של אמילי בלונג ביץ'.

"אמי ואני מוכרות חפצי וינטאייג' במול של עתיקות, אז אני כל הזמן מוצאת פריטים מיוחדים. וקשה לי נורא לא לשמור אצלי את כולם" מתוודה אמילי, בחורה קטנה ומתוקה להפליא. "אבל התחייבתי לעצמי להחזיק רק את אלה, שאני לא יכולה לחיות בלעדיהם".

אמילי עברה לגור בדירה ישנה בלונג ביץ' שבקליפורניה יחד עם חברה ברנדון והחתולה הסיאמית שלהם ותוך זמן קצר, הפכה אותה למקדש וינטאייג' נוטף רגש וזכרונות משפחתיים. "בחדר האוכל שלי, בין כל הפורטרטים, יש ציור שאמי ציירה בילדותה עם סבא שלה", היא משתפת. "מעולם לא פגשתי אותו, כי הוא מת לפני שנולדתי, אבל היא אהבה אותו כל כך ואני שמחה שפיסת ההיסטוריה המשפחתית הזו נמצאת על הקיר שלי". 

גם חדר השינה מכיל ייצוג של קרבת הדם: "מעל המיטה שלנו יש שני הדפסי ציורים שדומים לי ולאחותי לוסי. למדתי ריקוד בילדותי ולוסי היא רקדנית, אז השניים האלה מזכירים לי אותה.  

החדר החביב עליי ביותר הוא חדר הרחצה. זה החדר היחיד שצבעתי ואני מתה על הקירות הורודים האלה. אני אוהבת גם את החרסינות המקוריות. אפשר ממש להשתולל בחדרי האמבטיה ולהפוך אותם לסופר גירליים וקיטשיים. כשאני מתארגנת בחדר הזה, מצב הרוח שלי מיד משתפר. 

אני גרה פה כמעט שנה ועיצבתי את המקום הזה ממש מהר. אבל אחרי שגרים בבית איזו תקופה, מתחילים להבין מה נחוץ ומה לא, אז עידנתי אותו מאד. וסופסוף, אני גרה במקום שמרגיש נוח וביתי באמת". 

הצילומים נלקחו מכאן.