הלופט של מיחאליס ואמנדין בברוקלין.

מיחאליס היווני ואמנדין הצרפתיה הגיעו לברוקלין ושכרו מחסן ריק בשכונת ויליאמסבורג. בתושיה של מהגרים, הפכו אותו ואת המוסך הצמוד אליו לא רק לבית אלא גם למקור פרנסה. המקום מושכר כלוקיישן לצילומי סרטים. מיחאליס -עיתונאי ומפיק סרטים במקצועו- גייס את כישרון העשה-זאת-בעצמך שלו ובנה במו ידיו את המטבח וחלק נכבד מהרהיטים והדלתות. ואת מה שלא ניגר בעצמו, השיג בכלום כסף. "כל מה שיש במקום הזה נמצא, התקבל או נבנה על ידי", הוא מציין. "אני לא חושב שצריך לבזבז כסף על קניית ריהוט בניו-יורק. אנשים פשוט לא מסתכלים יותר על מה שנמצא ברחובות, בגלל שיש כל כך הרבה שווקי פשפשים".  

החלל המשרדי שצמוד ללופט, מתנאה במדפים תעשייתיים ממוחזרים מביתו של אדריכל נחשב. האח התלויה לצד הכורסא -מאידך- נרכשה באתר ebay. "נסעתי לפילדלפיה לקחת אותה", מיחאליס נזכר. "הגעתי לבית של זוג אספנים ואגרנים עם בית מלא ג'אנק, שנראה כמו שוק פשפשים סודי. קניתי אותה ב300 דולר ואח"כ ראיתי אותה בחנות ב2000 דולר". 

בני הזוג מגדירים את סגנונם כ"אקזוטיות תעשייתית ממזרית". הלופט והסטודיו מלאים בירושות ובמתנות מחברים, בחפצים מצויים, אמנות קאריבית, עצים וצמחים. המלאנז' הצבעוני מחמם את החלל ומנטרל את תחושת הלובן הקר. "כשהגענו הנה, אנשים שאלו אותנו איך נגור בארון הקבורה הזה", הם נזכרים. "עכשיו, הם שואלים אותנו: "מה לעזאזל...?".

הצילומים נלקחו מכאן.  

הו(ס)טל ODDSSON ברייקיאוויק.

הניכור המלאכותי, מכת מלונות ההיפ, הולם היטב את הו(ס)טל ODDSSON ברייקיאוויק. זוהי איסלנד, ארץ הקרחונים ומרחבי האדמה הריקים ואלה צבעיה. חלל האירוח -שילוב של אכסניה עממית ומלון בוטיק- מתפרש על שתי קומותיו של מחסן תעשייתי לשעבר ומכיל מאתיים ושלושים מיטות בחדרי אירוח בסיסיים ובסוויטות יקרות.  

"תפיסת העיצוב בODDSSON היא ההנגדה, עירבוב של קיצוניות מסוגים שונים", מדווח דניאל אטלסון, שותף בפירמת Döðlur שעיצבה את המלון-ית. "הגישה הזו איפשרה לנו ליצור אכסניה שונה לחלוטין מהמקובל. עירבבנו פה תרבות גבוהה עם נמוכה והשארנו את המיינסטרים בחוץ. לפעמים, אני מתבדח ואומר שזה בדיוק המקום בשביל אנשים כמוני: עניים עם טעם יקר".

החללים הציבוריים והאקסטרווגנטיים מרוהטים בפריטי אייקונים איטלקיים וסקנדינביים מודרניים. חדרי האורחים מאויישים ברהיטי קופסה מקומיים ולדברי אטלסון "מושפעים מהיצירתיות המפעלית, כששאריות של פרופילים וארובות משמשים חומרי גלם ליצירת רהיטים פשוטים, גסים אך יפהפיים. איסלנד היא מדינה קטנה מאד וקשה לה להתחרות בשוק העולמי, אבל יש כישרון בתעשיית העיצוב המקומית ומאד חשוב לנו לתרום לצמיחתה". 

"כטירונים בתחום עיצוב המלונות, עברנו מסלול לימודים קשה", הוא מוסיף. "נוכחנו מהר למדי, שיצירת דברים פשוטים אינה כה פשוטה. היינו צריכים ליצור הדמיות ולבקר פעמים רבות אצל בעלי המלאכה, שייצרו עבורנו את הרהיטים. כך שהשימוש בתעשייה המקומית לא נועד רק להעצמת הייצור האיסלנדי אלא היה גם שיעור מעשי מאלף". 
 
 הצילומים נלקחו מכאן ומכאן.