הדירה של מריה-לוקרסיה בבואנוס-איירס.

אני לא נמשכת לבתים מדוייקי מידות, שתכולתם שקולה ומדודה ופריטיהם משתלבים זה בזה כחלקי פאזל. אני מחפשת את אלה, שצומחים כעשבי פרא מתוך האדמה, שצוברים חפצים ואופי בדרך אגבית ומחוייבת מציאות, שבאים מתוך הכורח ומלאים בנשמת אפם של מי שגרים בהם. 

הדירה של מריה-לוקרסיה שוכנת בליבה של בואנוס-איירס. שיפוץ ממשי לא בוצע כאן בעשורים האחרונים, הרהיטים והקישוטים נאספו לאורך זמן, חדרי השינה נצבעו בצבעים עזים כשהגיע זמנם להיצבע והמושגים תיכנון, סדר ועדכניות מעולם לא התדפקו על הדלת. ומה שיצא מכל זה הוא בלגן צבעוני מרובד. לאו דווקא יפה, אך אפוף בשמחת חיים. ושילכו לעזאזל הטרנדים.

 

לופט בלונדון.

חלל המגורים הפתוח, מחסן לשעבר, עורר לאחרונה, עניין ברשת. הוא ממוקם באיזור עני של לונדון, בין בתי פועלים ודירות סטודנטים, אך בעליו צלם/ת ומוסיקאי/ת שיפצו את שלושת מפלסיו, הסבו אותו לחלל מגורים ועבודה והעניקו לו מגע תעשייתי עם נתזי וינטאייג' שכה הולמים אותו. כעת, הם מעמידים אותו למכירה תמורת 1,350,000 ליש"ט והם יקבלו אותן. היו בטוחים בזה. 

הצילומים נלקחו מכאן.

 

צמחים נתלים ומשתרגים.

אופנת צמחי הבית מתעצמת ומסתעפת. שנים ארוכות של חללים נטולי ענפים ועלים פינו מקום לעציצים קטנים ומלנכוליים, שמיגנטו אליהם בהדרגה עוד ועוד חברים על מדפים, מרצפות ואנקולים, שהפכו במרוצת הזמן לג'ונגלים עבותים של צמחים ענקיים בכל החדרים. 

השוס האחרון הוא הצמחים המשתרגים על הקירות ומתפרשים בחלל כסבכים ירוקים. צמח הפוטוס הוא כוכב הסצנה תודות לכושר השרדותו הגבוה, אך כל צמח תולה בעל ענפים חזקים יכול להתאים למשימה. הרשת מוצפת בחדרים משורגי ענפים. בחרתי כמה דוגמאות משכנעות במיוחד.