אני לא נמשכת לבתים מדוייקי מידות, שתכולתם שקולה ומדודה ופריטיהם משתלבים זה בזה כחלקי פאזל. אני מחפשת את אלה, שצומחים כעשבי פרא מתוך האדמה, שצוברים חפצים ואופי בדרך אגבית ומחוייבת מציאות, שבאים מתוך הכורח ומלאים בנשמת אפם של מי שגרים בהם.
הדירה של מריה-לוקרסיה שוכנת בליבה של בואנוס-איירס. שיפוץ ממשי לא בוצע כאן בעשורים האחרונים, הרהיטים והקישוטים נאספו לאורך זמן, חדרי השינה נצבעו בצבעים עזים כשהגיע זמנם להיצבע והמושגים תיכנון, סדר ועדכניות מעולם לא התדפקו על הדלת. ומה שיצא מכל זה הוא בלגן צבעוני מרובד. לאו דווקא יפה, אך אפוף בשמחת חיים. ושילכו לעזאזל הטרנדים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה