הדירה של ברונו ג'הארה בריו דה-ז'ניירו.

שנים של מגורים בחו"ל ובסאו-פאולו, העצימו את געגועיו של ברונו ג'אהרה לעירו, ריו דה-ז'ניירו. המעצב הרב תחומי המוכשר החליט לחלק את חייו ועבודתו בין עיר הבירה הברזילאית לעיר נעוריו ושכר דירה בשכונת
בוטאפוגו, הסמוכה לים. עיצוב חלל המגורים לא היווה בעיה. ג'אהרה מעצב לפרנסתו רהיטים ואביזרי בית ותאורה עכשוויים וכמה מהם מצאו מקום בחדרי הדירה החדשה. נוספו להם אוספים צבעוניים של חיות פרהיסטוריות קטנות, אייקונים דתיים, רהיטים של מעצבים אחרים ועבודות טכסטיל של שבטים אינדיאניים מקומיים. ג'הארה צבע כמה קירות בצבעים עזים ובסוף שנת 2012, השתכן בדירתו, שנראית כאילו גר בה מאז ומתמיד. ברוך השב הביתה. 

הצילומים נלקחו מהמגזין CASA VOGUE הברזילאי. 

 

 
 

קיוסק The Third Wave בחוף טורקוואי.

תגידו ששום דבר לא יכול להדהים בקיוסק חופי צנוע, שמוכר לגולשים מיוזעים קולה וסנדוויצ'ים. אז זהו, שכן. הדוכן הזה נקרא "קיוסק הגל השלישי" והוא נטוע בחוף טורקוואי האוסטרלי. הוא מנפץ כל סטיגמה וגם נושך כמה קונבנציות עיצוב שגורות. המבנה עומד בקצהו של מצוק חולי נמוך, בין דיונות חול וחורש מיוער. קירות המתכת הגלית והחלודה, שמצפים אותו נועדו לשלב אותו בסביבתו ולשקף את מראה הנוף המחוספס, שמקיף אותו. והאדריכלים ממשרד Tony Hobba Architects , שתיכנן את הקיוסק מתפייטים: "הפרויקט הזה נוצר בהשראת כוחות השחיקה של האוקיינוס...הפטינה המחלידה שמקננת בנוף החופי נראית כמו רהיט סחוף, שבנוי מחומרים מצויים". 
    

הבית של אחמד ושרה בגורג'אן.

בני הזוג אחמד ושרה, תושבי טהראן, רצו להינפש מהמולת הכרך. הם ביקשו מצמד אדריכלים מקומיים לתכנן להם בית בעיירת הנופש הירוקה גורג'אן, בקרבת הים הכספי. הבית שקיבלו משלב מודרניזם מערבי עם מסורתיות איראנית ואין הבדל גדול בין השניים, כי האדריכלות האיראנית הקלאסית דגלה בחללי מגורים גדולים ומינימליסטיים. חדרי הבית הפרסי הישן היו ריקים ותיפקדו כחללי שינה ומגורים לפי הצורך. הרבה מאד מזה נמצא גם בביתם של אחמד ושרה. התקרות גבוהות, הרהיטים ספורים ובחדרי השינה הריקים נפרשים מדי לילה מזרונים דקים על הרצפה. בתקרות נקבעו סקיילייטים להעצמת אפקט התאורה ובמטבח אין כמעט מכשירי חשמל, כי המשפחה מגיעה לכאן כדי לנוח ולא כדי להתייגע במלאכת הבישול. בחצר הקטנה נבנתה בריכה שטוחה מלבנים צהובות, כמחווה לאפקט המים, מאפיין נוסף של הבנייה המקומית הישנה. "אני באה לכאן כדי להימלט מהעיר", אומרת שרה. "רצינו שיהיו לנו כאן חיים אחרים, פשוטים יותר מאשר בטהראן". ואת זה הם גם השיגו.  

הצילומים נלקחו מכאן.

 

הבית של בוני בסנטה-אינז.

איזו מתוקה בוני. כולה אור. מתולתלת, אתלטית וצחקנית, מטורפת על גינון ועבודות תפירה. עבודתו של בעלה, מאמן הרכיבה, גילגלה את בני הזוג לעיירה סנטה-אינז בדרום קליפורניה ובוני הכינה רשימת דרישות מפורטת לבית העתידי שלהם. בין היתר, היא רצתה המון חלונות, רצפות עץ, מטבח נחמד ושטח אדמה צמוד, שיתאים להקמת גינה. 

אולם החיפוש אחר בית החלומות הזה התברר כמשימה לא פשוטה. וכך בוני מדווחת בבלוג שלה: "מציאת הבית החדש שלנו היתה נס. כידוע, שוק הדירות כאן בקליפורניה קצת יבש (או.קיי, יבש מאד) ואחרי כמה ימים מאכזבים של חיפושים, חזרתי הביתה לבעלי ופרצתי בבכי על כתפו. ערכנו סשן ארוך של תפילה וחמש דקות לאחר מכן, הבית הזה הופיע באפליקציית האייפון שלי עם כמה תמונות לא מבטיחות ותיאור מעורפל. ניסינו להנמיך ציפיות, אבל מיהרנו לראות אותו. ובואו נאמר, שהוא היה פשוט מושלם. פרצתי שוב בבכי. הבית יושב ממש בקצהו של כרם עם נוף של הרי סנטה אינז המשתפלים. הוא היה אמנם קטן אבל הספיק בדיוק לצרכים שלנו. אין צורך לומר, שחטפנו אותו מיד". 

כל מה שנותר לעשות הוא לעצב את חלל המגורים שטוף האור ובוני נהנתה מכל רגע. הבית נגדש ברהיטי עץ בהירים, עציצים וחפצים צבעוניים, שרובם עבודות D.I.Y. היא לא הסתפקה בחדר תפירה, אלא יצרה לעצמה נישה נוספת לציור ופינת עבודה שבה היא מקלידה פוסטים לבלוג שלה. צמח ויסטריה סגול נשתל בגינה ופרחיו משתלשלים מעל רהיטי המרפסת. "אני מאושרת לדווח, שהבית הזה לא רק עונה על רשימת הדרישות שלי באופן מלא", כותבת בוני "אלא שהוא המקום הרגוע והיפה ביותר שחיינו בו אי פעם".   
   

 

 

הלופט של דייוויד קארפ בברוקלין.

אכזבה נכונה לכל מי שציפה לכך שחלל המגורים של דייוויד קארפ -מייסד אתר בלוגי התמונות Tumblr - ייראה כספינת חלל עתידנית, עתירת טכנולוגיה. כך אולי נראים בתיהם של ביל גייטס ושל בעלי חברת גוגל, אבל קארפ הצעיר והפרוע מניו-יורק חיפש משהו שונה. לופט תקופתי לא מלוקק, עם לבנים חשופות, רצפות עץ ממחוזרות ותחושה תעשייתית של טרום-מלחמת העולם השניה. דקורטור מקומי, שמתמחה בסגנון, עזר לו להשיג את המראה בלופט הלא גדול מדי, שקארפ רכש לו ולחברתו לחיים בשכונת וויליאמסבורג הברוקלינאית. וזה נראה ומרגיש נכון, פשוט וסקסי. כמו שצריך. 

הצילומים נלקחו מכאן.