אמנית אורחת: ג'ני מנדז.

מאז שנת 1994, ג'ני מנדז האמריקנית מתפרנסת מפיסול קרמי. היא לשה מהחומר הגמיש פסלים, מסיכות, אריחים, קערות, צלחות וכוסות. אפילו תכשיטים. בשנים האחרונות, היא מתגוררת ועובדת בבית ספר לאמנות בצפון קרוליינה. אין טעם לפרט את מקורות ההשפעה שלה. הם רבים מדי. והיצורים הכריזמטיים שהיא בוראת, ממילא מסבירים את עצמם מצויין.

האתר של ג'ני מנדז נמצא כאן.

ראשי מיטה יצירתיים.

הלחץ הוא אבי ההמצאה. וגם המחסור במזומנים. וכשאין תקציב לראש מיטה מהודר מעור או מטפטה עם כפתורי קפיטונאז', כדאי לבדוק במחסן. אולי יש שם דלת ישנה? או מסגרת של חלון? או אולי ציור גדול וצבעוני, שהוגלה מהסלון? 

כל אחד מהם יכול בקלות להפוך לראש מיטה יצירתי וחסכוני. וכמוהם גם עשרות פריטים אחרים: החל בכריות, עבור למראות ולציורי קיר וכלה בקונסטרוקציות מדומיינות.   

הנה כמה דוגמאות מהרשת:

  

בתים צועניים במזרח אירופה.

לא תיכננתי לחזור כה מהר לצלם האיטלקי קרלו ג'יאנפרו, שמתמחה בצילום קבוצות אתניות בתוך ועל רקע בתיהן. הרי רק לאחרונה, פרסמתי פה פוסט בשם מגורים אפריקניים, שהוא צילם במוזמביק.

אבל אי אפשר לעמוד בפני סדרת תצלומי הבתים הצועניים שלו. הסדרה שנחשבת לפסגת עבודתו, זכתה לפני שנה -ובצדק רב- בפרס הראשון בתחרות הפוטופסטיבל הבינלאומית, שנערכה בפולין.  

ג'יאנפרו הנציח בצילומיו צוענים אמידים, שמתגוררים במולדובה וברומניה בתוך בתיהם.  בניגוד מוחלט לדימוי הנוודי שלהם, הצוענים האלה צברו הון, בנו לעצמם מעונות מפוארים, ענקי חדרים ושפכו תועפות של כסף על עיצובים עתירי וילונות, פורמאיקה, רהיטים מצועצעים ומרצפות עץ ושיש, במיטב המסורת המזרח אירופאית. ובכדי לתת כבוד למורשתם הצבעונית, צבעו את קירות הבתים בגוונים עמוקים של כתום, ורוד וסגול. בחלק מהמקרים, גם הוסיפו ציורי קיר ואגרטלי פורצלן עם פרחי פלסטיק אימתניים.

האם מדובר בקטסטרוף? לא בטוח. מעבר לנובורישיות המוחצנת, יש לבתים האלה ערך אסתטי. ולדעתי, בתי הצוענים של מולדובה הם סוגת עיצוב חדשה ונועזת:  קיטשית, צעקנית, בוטה, אבל גם מקורית ושמחה. אל תזלזלו בה. היא עוד תהפוך ללהיט.