זה קרה במקרה. ליטי, מעצבת פנים במקצועה, רכבה יום אחד על אופניה בעיירה קארליה שבדרום פינלנד וראתה בית ישן ועזוב מוקף בגדר. מרפסתו הסדוקה חופתה בברזנט, מסגרות העץ של החלונות היו שבורות ובחצר האחורית נערמה ערימת פסולת מכוערת. המראה היה מעציב והיא פסלה את האפשרות על הסף.
אלא שבפעם הבאה שחלפה שם, ראתה שהגינה טופלה ומישהו עמד בה וגרף עלים. כשאמרה לו, שהיא מתעניינת בבית, הציע לה להיכנס פנימה ולבדוק. היא נכנסה. ואחר כך חזרה ונכנסה לשם שוב ושוב ושוב. היא הבחינה בפוטנציאל שמסתתר מתחת להזנחה, התאהבה בעצי הפרי היפים שבחצר והחליטה לקנות.
הבית דרש תיקונים נרחבים וליטי שיפצה אותו בהדרגה, החליפה רק את מה ששיווע להחלפה ונכנסה לגור בו עם נלסון, כלבה הנאמן.
באותה עת, התוודעה למושג הוואבי-סאבי ונוכחה, ששיקף היטב את חיבתה לאובייקטים פגומים ולעיצוב חי, לא מושלם ולא סטרילי. בבית יש חפצים רבים ושונים שלוקטו בחנויות, שווקים ומסעות, מתנות מחברים, עבודות אמנות מהמזרח הרחוק ודלתות מהבית עצמו, שעברו מיחזור והוסבו לשולחנות. ליטי מפרטת בגאווה את מלאכות השימור והתיקון שביצעה בחלל ומספרת, שגם נלסון הוא סוג של וואבי סאבי. כלב פגוע רגל וצולע, אך אהוב כל כך.
הצילומים נלקחו מכאן.
רשומות
מובן למה היא התאהבה
השבמחק