יום שבת, 7 באפריל 2018

הדירה של שחר ביפו.


אתרי השכרת הבתים מפגישים אותי עם חללי מגורים שונים בתכלית מאלה שמרפדים את ירחוני העיצוב. ואם אדמה אותם לבני אדם (כי בתים הם אנשים ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת), אז שם אני נתקלת במי שניחנו באפים מגובננים, קמטוטי גיל, שקעים וצלקות ולא בלהקת המנותחים המתוחים, המפומפמים, שהסכין והמזרק עיקרו מכל תו זהות וניסיון חיים. זו לא אמת צרופה. גם באתרים האלה יש תועפות של בתים חסרי נפש, שעוצבו לשאת חן בעיני לקוחות מזדמנים, אבל יש גם אחרים. ואותם אני מחפשת.

שחר וחברתו, זוג אמנים צעירים, מאיישים דירה ישנה במתחם נגה. כשפירסמו אותה באתר airbnb, כתבו טקסט רזה וצירפו כמה תמונות חובבניות. אבל החלל מדבר בשם עצמו ובשם אותו הלך נפש חמקמק, שמכונה לעיתים, שאר רוח. 

   

















3 תגובות:

  1. היופי שבצמצום. גם בדירה וגם הפוסט.
    גם את זה צריך לדעת איך לעשות. שבוע טוב.

    השבמחק
  2. כמה שאת צודקת! המינונים הם שם המשחק!

    השבמחק
  3. משהו אירופאי בדירה הזאת. אולי שאר הרוח...

    השבמחק