טום לא למד אדריכלות בשום בית ספר. הוא עבד כקופירייטר בניו-יורק, נדד צפונה להרי הקטסקיילס, שיפץ לעצמו בית מגורים ואחריו כמה בתים נוספים בדרך של ניסוי וטעייה. בשנת 2002, הוא נתקל בבית חווה בן מאתיים, שניצב מעל מפל של נחל זורם. הבית היה במצב כה רעוע, שהשכנים הציעו לו לפרק אותו ולהשליך את ההריסות לבור בחצר האחורית.
אך לטום היו תוכניות אחרות. בעבודה מאומצת, הוא הסב את המבנה המתפורר לבית מגורים עכשווי, תוך שימור מקסימלי של החלקים, שניתן היה להציל. הוא בנה אגף חדש, החליף קיר עץ בקיר זכוכית, מיקם קורות עץ ממוחזרות בתקרות והשקיע במערכות איטום וחימום מתקדמות. נדרשו כמויות בלתי הגיוניות של עבודה וזמן בכדי להפוך את הבית החרב לחלל החדש-ישן הספרטני והמרהיב שהוא כיום. השגת אפקט החלודה המהפנט של תנור הפיצה במטבח -לדוגמא- הצריכה מריחה יומית של חומצה במשך שלוש שנים רצופות. אולם טום לא מתחרט אפילו לשניה. "במבנה מוזנח, שכל אדם שפוי היה בורח ממנו, יש השראה ותמריץ לעשייה", הוא מסכם. "מבחינתי, פרוייקט "בלתי אפשרי" נותן מקום לגישה אינטואיטיבית יותר לאדריכלות: להישאר נאמן למבנה ולתהליך השיפוץ ולפתח את העיצוב בזמן אמת".
הצילומים נלקחו בחלקם, מכאן.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה