משרדה של האדריכלית אורית מילבואר-אייל אחראי לדבר המשובח הבא: בית בן שלושה מפלסים, שנבנה על חורבותיו של בנין ישן בשכונת נווה צדק. המטבח, פינת האוכל וחדרי הרחצה הפילו אותי על הקרשים. סליחה, על רצפת הבטון. זה טוב מכדי להיות אמיתי וזה קורה כאן ועכשיו בארצישראל.
חלק מהתמונות נלקחו מהאתר של הפירמה. חלקן מאתר העיצוב המומלץ FINESHMAKER וכולן צולמו בידי הצלם שי אפשטיין.
וואו, איזה יופי! מאד אהבתי, גם את הבטון, הכאילו קר. החלונות הצהובים בחוץ- שיחוק אדיר!!
השבמחקאני מבינה למה כתבת שזה טוב מכדי להיות אמיתי - לא רק שההעמדה של הרהיטים ומיעוט החפצים האישיים מונעים מזה להראות כמו בית שחיים בו אנשים, אלא שכשאנחנו מכירים טוב יותר את החיים המתקיימים מחוץ לבית וגם את מסורות העיצוב המקומיות (בניגוד לתמונות מחו"ל שם, אני לפחות, מכירה את ההיבטים הללו פחות) זה אכן נראה מאוד מאוד תלוש. בעיני ההתעלמות מההקשר הופכת את העיצוב לפחות מעניין.
השבמחקהיי ציפי ומרב...
השבמחקמרב-ממש לא התכוונתי לכך שזה נראה תלוש מהקשר...ואפילו להיפך: לדעתי, במדינה חמה כמו ישראל עדיף לגור בחלל מרווח ככל האפשר ועם כמה שפחות רהיטים מיותרים...העיצוב הזה דווקא מאד מתאים למרחב הימתיכוני המיוזע שבו אנחנו חיות.
אני התכוונתי לכך, שהעיצוב טוב ואפילו מצוין לדעתי.
תודה על תגובתך...:-).