רובין נושמת בדי וינטאייג' מגיל שש. כבתה של אמנית טקסטיל, היא גדלה בבית עמוס בבדים עתיקים וכבר בילדותה עיצבה מהם בגדים. היא מעולם לא הפסיקה. "אני אוהבת צבעים והמון פרטים", היא מספרת. "שכבות על שכבות של פרטים".
זה היה ברור לחלוטין, שכך היא תעצב גם את בקתת האירוח בחווה שלה, שנטועה אי שם בגבעות הירקרקות של טקסס. היא גייסה למשימה את בן זוגה ג'ון והשניים החלו לחרוש מחסני ג'אנק, מכירות חצר וכל חור נידח, שאפשר היה למצוא בו חומרי גלם משומשים בכלום כסף. המאמץ הניב תוצאות: ג'ון הרכיב את המטבח מארונות ישנים והעמיד בו מקרר שנרכש בשלושים דולר ונצבע בורוד במצבעת רכב. הוא גם בנה במו ידיו חלקים מהבית. רובין עיצבה את החדרים בסגנון החביב עליה -שאבי שיק מרובד ועשיר- עם כיסויי רהיטים ווילונות שתפרה מבדים עתיקים ועם שלל איבזורים ישנים. "לכל מה שיש פה, החל בפיסות בד ועד לחיפויי הפח של התקרה היו חיים קודמים" היא אומרת.
הצילומים נלקחו מהמגזין Country Living.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה