הדירה של ורדה בגבעתיים.

ורדה -יועצת ארגונית ממושקפת במיטב שנותיה- מציעה חדר להשכרה בדירת הגג שלה בגבעתיים. הדקורציה שלה רחוקה מכל צו אופנה וגחמת טרנד. במטבח ובחדר השינה שולטים ארונות עץ בצבע דבש, מסכות ופסלים אפריקניים מקשטים את הסלון לצד ציורי שמן וחדר הרחצה מתנאה במקלחון זכוכית. העיצוב אנכרוניסטי ונדמה, שדבר לא התחדש כאן מאז שנות התשעים. הדירה של ורדה מהדהדת מאות אלפי חללי מגורים מאותו עידן וזו חשיבותה. משם באנו, על זה צמחנו, אלו הספות שעליהן התפלשנו בבית של הורינו וזו המרפסת, שממנה בהינו אל האופק העמום, שהבטיח הבטחות. לשם אנחנו שייכים. הדירה של ורדה היא לא העבר. היא ההווה. משהו ממנה צריך להתגלם ולנכוח גם בבתים שלנו. 
        

חלל אירוח בלונדון.

המקום הזה נראה כמו לופט ברוקלינאי אופנתי, אבל הוא לא. זהו אטריום (מסדרון, אולם או מבואה) לונדוני, שמתפצל לארבעה חדרונים ומושכר לאירוחים קצרי מועד. העיצוב המאולתר מושלם בעיניי והבונוס הוא, שכל מה שיש כאן -מספה ועד עציץ- עולה מעט וזמין גם בישראל. חוץ -אולי- מהלבנה האדומה, שהוסבה למנורת שולחן מדליקה.   

הצילומים נלקחו מהאתר של סוכנות AIRSPACE LOCATIONS.

 

הדירה של רודריגו וגילרמה בסאו-פאולו.

תפאורן ומנהל אמנותי עוברים לגור יחד. מה יוצא להם? דירה שנראית כמעבדת ניסויים של רעיונות. המון רעיונות. ראשון הגיע לכאן רודריגו, שעוסק בעיצוב תפאורות ורהיטים. הוא התגורר בקומה התשיעית של אותו בניין בסאו-פאולו וכששמע שדירת הקרקע צמודת הגינה הזו עומדת למכירה, לא חשב פעמיים ורכש אותה. לאחר שבירת קירות ושיפוץ כולל, עבר לגור בדירה בן זוגו, גילרמה, שהביא איתו טעם אמנותי מגובש ואוסף של חפצי נוי. 

בני הזוג אוהבים את העיצוב הסקנדינבי הפשוט ולאחר ביקור משותף בשטוקהולם ובקופנהאגן, החליטו לעצב את ביתם ברוחו. אך במקום מינימליזם טהור, יצרו חלל עמוס בחפצים וגילרמה מודה, שהעיצוב שלהם נובע -בסופו של יום- מנקודת מבט ברזילאית. רודריגו בנה חלק מהרהיטים והחדרים קושטו בעבודות אמנות של חברים. גם הגינה הזעירה סוגננה בידי חבר, שעוסק בעיצוב גנים. שניהם מדברים על השפעות אמנותיות, טעם אישי וזכרונות ילדות. אך מי שקובעת באמת היא הנוחות. הדירה ממוקמת בלב העיר וחוסכת להם נסיעות מיותרות ברכב. "אני נמצא במרכז, במקום שבו הכל מתחיל ומסתיים" מסכם רודריגו. כל השאר הוא בונוס.  

הצילומים נלקחו מכאן.