הדירה של לאורי בפורטלנד.

תחרות  הבית הקטן  של Apartment Therapy נמצאת כעת בעיצומה, בהשתתפות עשרות חללי מגורים אצבעוניים, שלא עושים לי כלום. וזו לא אשמתם. זו אשמתי וזה עונשי על כך שראיתי כבר יותר מדי. אבל הדירה של לאורי מהעיר פורטלנד מזכירה לי -שוב- מדוע אני משועבדת לדקור האמריקני. כמה ניצוצות מתיז המפגש הכריזמטי הזה בין מודרניזם לתעשייתיות. אליפות.  

 

אמנית אורחת: נורה לסצ'ינסקי.

נורה לסצ'ינסקי יודעת לצייר, לאייר וליצור עבודות מחוטי ברזל ומעיסת נייר, אך יותר מכל היא יודעת לגלף. האמנית הגרמניה הסבה אסם כפרי לבית המלאכה שלה והיא מנסרת שם פסלים אבסטרקטיים מבולי עץ גדולים. אך היא מרבה לגלף גם תבליטים קטנים ומסחריים יותר. עבודותיה מתכתבות עם הטבע ועונות השנה וסגנונן מזכיר מאד את אמנות הרטרו הסקנדינבית.  

"בהתחלה, למדתי לעבוד עם איזמל בכפר הררי, בצד הכביש", היא כותבת. "זמן קצר לאחר מכן, למדתי גילוף בעץ ויכולתי להרחיב את אופקיי מעבר לפיסול ולפתח את תשוקתי לתמונות ולסיפורים...מאז שנת 2010, אני עובדת עם מגוון של חומרים וצבעים. האסם הענק שליד ביתי הוא חלל עבודה מושלם לתיכנון, חלימה, בנייה ויצירתיות. כל מה שאני עושה, נוצר כאן". 

עבודות נוספות של האמנית נמצאות באתר שלה. הצילומים נלקחו מכאן.
  

  

הדירה של סאפורה בפאריס.

זו לא שאלה של טעם או סגנון או תקציב. זו התובנה הפשוטה אך הכה מסובכת, שאנחנו רשאים לעשות בבית שלנו מה שאנחנו רוצים. זו הנרניה הפרטית שלנו, הבד החלק שמצפה שנצייר עליו את ציור חיינו ונצבע אותו בצבעים, שאנחנו אוהבים באמת. 

זה מה שסאפורה החיננית -שחקנית תיאטרון וקולנוע- בעלה ובנם בן השבע עשו בדירת הגג שלהם, שליד רובע הבסטיליה הפאריסאי. הם צבעו את החלל הקטן והמאולתר הזה בכחול, אדום וחום, התקינו גרם מדרגות אבסטרקטי מברזל, עיצבו בלי שום תוכנית עבודה מסודרת ונהנו מכל רגע. כי בית זה כיף חיים.          

הדירה של ניקולאס וקתרין באנטוורפן.

עיצוב הפנים הבלגי הוא טעם נרכש. הוא נכנס לחיי בצעדי תינוק, כבש עוד ועוד נתחים מליבי וכעת, אין לי מושג איך הסתדרתי אי פעם בלעדיו. זה עיצוב שכולו יושר וכנות, בלי מיליגרם בודד של יומרה או בולשיט. ובדרכו השקטה ונטולת הברק, הוא מתפקע מסטייל.

דירת הגג של ניקולאס וקתרין החלה את דרכה כמשרד אפרורי בליבה של אנטוורפן. השניים (אדריכל ומעצבת של חללים מסחריים) שיפצו וסיגננו אותה מתוך הבנה חדה, שחללי מגורים מושלמים שוכנים רק במגזינים. המציאות רצופה פשרות ועיצוב ביתי טוב מתגבש בהדרגה, בדרך של ניסוי וטעייה וקבלה אוהבת של מה שקיים ואינו ניתן לשינוי. וכזה הוא הדקור שלהם. פשוט וטהור. רצפת הבטון כולה בטון, ארונות העץ הלבוד עשויים מעץ לבוד גולמי וזך וספת העור היא עור נטו. כל חומר זוכה לכבוד הראוי לו וכל רהיט, עציץ ותמונה מדברים את עצמם בלי שום הצטעצעות או אחיזת עיניים.   

הצילומים נלקחו מהאתר Ikea Family הבלגי.