skip to main |
skip to sidebar
הצלמים ג'וליה וקודי הם בני זוג בחיים ושותפים בסטודיו לצילום מסחרי ואמנותי היפסטרי. גם ביתם הישן (שאותו הם חולקים עם שותף) בשכונת איגל-רוק, אל.איי, מגיב בשמחה להגדרה רטרו-היפ. "כל מה שיש לנו בבית הוא יד שניה", מספרת ג'וליה. במהלך השנים, בני הזוג ליקטו בשקידה רהיטים, מנורות, תקליטי ויניל ושפע של ניק-נאקים ישנים ורטרואיים בגאראז' סיילז, קרייג'ס-ליסט וחנויות יד שניה. הם לא מתעצלים ולצורך השגת מציאות שוות כבר יצאו מגבולות קליפורניה והרחיקו לאריזונה וסיאטל. הם מחבבים במיוחד את פירמת הרהיטים "הרמן מילר" וחדר המגורים והעבודה שלהם מאוכלסים באקזמפלרים וינטאייג'יים של המותג, שנקנו בסכומים מצחיקים. ביתם, ממש כמותם, הוא מתוחכם, צבעוני ומשעשע.
הצילומים נלקחו מdesign*sponge.
"אני אשה שהאסתטיקה שלה מושרשת בעבר", אומרת ג'וזפין ראיין. והיא אכן עשתה מהעבר קריירה מרשימה. ראיין האירית היא בעלת חנות עתיקות בלונדון, מעצבת פנים ומחברת של ספרי עיצוב ידועים (ומומלצים!) דוגמת Essentially Irish ו-Essentially French.
זה היה ברור לגמרי, שמי שעוסקת בעיצוב עתיק, תגור בבית עתיק עם דקור תואם. ואכן, לאחר שלוש שנות חיפוש ראיין מצאה את בית חלומותיה סמוך לעיר נים, בפרובינציה הצרפתית. בתום שיפוץ מקיף, היא עיצבה אותו בסגנון החביב עליה: רהיטים ופריטי איבזור ישנים, החל מן המאה ה-18 ועד שנות ה60 של המאה ה-20. ולצידם חפצים חדשים ואפילו שטיחים פשוטים מאיקאה. וכמו תמיד, כשמדובר בבתים מהירחון הספרדי Nuevo Estilo, את רוב הרעיונות העיצוביים שבבית, אפשר להעתיק בעלויות נמוכות.
כבר מזמן לא נתקלתי באמנית כה מגוונת כמו תמר מסר. הכל היא יודעת ליצור: ציורים וקולאז'ים, פסלים מעיסת נייר, רהיטים, גופי תאורה ועבודות מוזאיקה. היא גם מאיירת ספרים, מציירת כתובות והזמנות לחתונות ובר-מצוות. ולמרות שעבודותיה הנאיביות נראות כארט-ברוט טהור, יש בחלקן יסודות יהודיים חזקים. מסר גדלה בבית דתי ועל אף שהיא איננה דתייה עוד, היא ממשיכה לנהל בעבודותיה דיאלוג עם פסוקי התנ"כ, המסורת והמנהגים היהודיים. אפשר ליהנות מיצירותיה בגלריה שלה בעיר התחתית בחיפה או באתר שלה.
כך חיים בגדול: שתי חברות בלונדיניות, בנות ארבעים פלוס, חולקות דירה משותפת בלב קופנהאגן. והגברות האלו יודעות לחיות. ביתן מרוהט בסגנון אלגנטי אך מעודכן להפליא, חדרי השינה שלהן מלכותיים, המטבח מרווח ונוח ואת חדר האוכל האקלקטי הייתי מייבאת -כמו שהוא- לישראל ושותלת אותו בביתי.