skip to main |
skip to sidebar
תרגום מונחים מאנגלית לעברית הוא כאב ראש לא קטן. וזה נכון במיוחד לגבי ביטויים אמריקניים. איך תתרגמו את הביטוי pin-tucked (שמופיע, למרבית הבלבול גם כtuck pin ) לעברית? התרגום תלוי מאד במשמעות הספיציפית של הביטוי ומצעים שמוגדרים כ-pin tucked הם מצעים שכווצו ונתפרו כך שהם נראים כאילו נצבטו בצביטות קטנות, בכל שטחם. לי הם מזכירים יצירות אוריגמי מבד, אבל זו כבר אסוציאציה פרטית שלי.
כך או אחרת, המצעים הצבוטים מאד מאד אופנתיים כעת. עיקר יופיים הוא בתחושת הנפח וההידור, שהם מוסיפים למיטה. ואם חשבנו עד כה, שמצעים בהדפסים של זוגות מעורטלים הם פסגת החדשנות בגזרת חדרי השינה- הרי שהתבדינו.
מי שמאד רוצה להכין ציפית צבוטה לכרית, מוזמנת לקבל הוראות תפירה פה.
ניקול ובן-זוגה עברו רק לפני שלושה חודשים לדירתם, ברובע ויליאמסבורג שבברוקלין. הם אהבו מאד את החלל בן המאה, עם החלונות המסוגננים ושכבות הצבע שעל הקירות. הם התאימו את העיצוב לאופיה של הדירה וריהטו אותה בספת צ'סטרפילד, כורסאות עור, מיטת ברזל ופריטים תקופתיים, בכדי ליצור "הרגשה של מוזיאון". את צילומי העיצוב המרשים שלחו לתחרות הבית הקטן של AT.
יעל מחזיקה דירת סטודיו מאובזרת, שנפתחת לגינה קטנה ומטופחת. הדירה מושכרת לפעמים לתיירים. החלל הבהיר מחולק בתבונה לפינת ישיבה, מטבחון, פינת אוכל, חלל שינה ופינת עבודה. הקירות חפים מקישוטים, אולם הם גדושים בספרים וקלסרים שצובעים את הסטודיו בצבעים רעננים. החלל צולם בטכניקה מיוחדת, שמדגישה את המקצב העיצובי הרענן שלו. ולשאלתכן: כן, בהחלט, לעיצוב פנים טוב יש מקצב פנימי וטונים משלו, ממש כמו ליצירה מוסיקלית משוכללת.
הם אמנים בדם, אנשי שבט היורובה, ממערב ניגריה. פסלי העץ, הברזל ועבודות הבד והעור שלהם מכבדים בנוכחותם את טובי המוזיאונים האתניים בעולם. קישוטי החרוזים של היורובה מעטרים כובעי מלכים וכהני דת מבני השבט, תכשיטים, תיקים, הדומים, כורסאות ושולחנות. הם עשויים בעבודה דקדקנית ומעוטרים בדמויות סמליות של ציפורים, פרצופים אנושיים ופרחים. החרוזים בתרבות היורובה לא היו קישוטים עממיים. הם נועדו לשימושן של פיגורות שלטוניות ודתיות בכירות. אולם מאז, זרמו מים רבים בנהר הזמבזי ועכשיו, הם נמכרים במערב כפריטי אוסף ודקורציה נחשקים.
הנה מספר דוגמאות:
אם מאסתן בבתי המלון הניו-יורקיים, תשמחו לקרוא שבשכונת ויליאמסבורג ההיפסטרית שבברוקלין ממתין לכן לופט לבן, מואר ומאובזר, בסכום של 150 דולר ללילה. הוא שוכן בבנין אבן שנבנה עוד לפני מלחמת העולם השניה ומשקיף על גורדי השחקים של מנהטן. בעלת הלופט עיצבה אותו ברוב טעם במיקס של ריהוט מודרני ווינטאייג'י עם אביזרים תעשייתיים. ומהמישמש הזה היא יצרה מראה בוהמי כובש ומעודכן.
פרטים נוספים על הלופט תמצאו כאן.