הבית של אליס בהדסון.

כשאליס סיימה את לימודי העיצוב שלה בניו-יורק, היא לא תיכננה להיפרד מהעיר. היא המשיכה לגור בתפוח הגדול ולעצב רהיטים במשך ארבע שנים נוספות. ואז פגשה באירוע מוזיאוני בעלת חווה מאפסטייט ניו-יורק, שהציעה לה לעבור לגור אצלה ולעצב עבורה רהיטים וציוד חקלאי. אליס הסכימה ועברה לגור באופן חלקי בחווה. היא התוודעה לקהילה המקומית והתלהבה מהאנשים היצירתיים שהכירה ובסופו של דבר, קנתה בית קטן ועתיק בעיירה הדסון והשתקעה במקום. 

החלל הצנוע עוצב על ידה בעבודת עשי-זאת-בעצמך מתמשכת. היא תיכננה ובנתה את רוב הרהיטים ואת כל גופי התאורה הממוחזרים. פריטים נוספים כמו התמונות בסלון ווילון האמבטיה המצוייר הן מתנות מחברות וחברים מבית הספר לעיצוב. אליס אוהבת את מה שיצרה בעשר אצבעותיה וחולמת על היום, שבו תרכוש שטח אדמה ותבנה עליו בית חלומות. 
  
הצילומים נלקחו מכאן.

 

 

בית באמסטרדם.

חומרי חיים הם כל מה שאני מחפשת והו, כמה שהצייד מייגע. חפשו בתים מתוקתקים ותמצאו אלפים בלחיצת עכבר, אך את המחורצים והמגורענים, אלה שננגסו בשיני הזמן ופיתחו אופי עיקש, ששום פלסטיקה לא יכולה למתוח, תתקשו מאד לאתר. 

גם בז'אנר הזה, הבית הטורי ברובע ההיסטורי של אמסטרדם הוא עוף נדיר. הוא לא רק עתיק ומטולא ולא רק עדכני ומעוצב אלא גם שימושי ופעיל. הוא נבנה לפני כ300 שנה ושימש כאורווה. בשנת 1880, הוסב למגורים. בעליו הנוכחי, מעצב במקצועו, רכש אותו בשנת 2009 ושיפץ ביסודיות את שלושת מפלסיו. החליף 36 קורות רצפה, התקין מערכות חשמל, הסקה ואינסטלציה, קיבע דלתות חווה וחלונות וולוקס, שייף וחידש ריצופי עץ והציב בחדרונים רהיטים עכשוויים. ובעיקר, הזריק לחלל חיים ומרץ. האיש החכם הבין, שדקורציה משובחת היא לא רק שטיח מרוקאי אופנתי בסלון, אלא גם ארגזי פלסטיק זולים במזווה. כל בית זקוק לכיעור בדיוק כפי שהוא נצרך ליופי והבית ההיסטורי הזה מחבק בחיבה את שניהם.   

הצילומים נלקחו מכאן.

 

 

הדירה של אן-סופי בקופנהאגן.

סוכנויות הנדל"ן הסקנדינביות יכולות להרשות לעצמן לשפוך הון על עיצובי דירות מלוקקים, אך בני תמותה כמו אן-סופי מקופנהאגן נאלצים לציית לחשבון הבנק שלהם. ולכן, השיפוץ שביצעה בדירתה העתיקה שברובע וסטרברו היה חסכוני ויעיל. היא השקיעה את רוב התקציב בחלל המגורים הפתוח, הצטיידה ברהיטי איקאה ובהדפסים מוגדלים והצמידה אותם בטוב טעם לקירות. המראה שונה מעט מהטייפקאסט הסלוני של עיר הבירה. אך הוא עדיין דני להפליא.