דירה בתל-אביב.

מה הופך חלל מגורים לבית? זה קורה -לכאורה- כשדיירי החלל מטביעים בו את חותמם. אך בעידן הסטנדרטיזציה העיצובית, שאלת החותם האישי מורכבת למדי. קחו למשל, את הדירות המעוצבות, שהמדיה הישראלית משופעת בהן וחפשו את טביעות האצבע האישיות של בעליהן. תתקשו למצוא אותן. הרהיטים והאביזרים דומים ואפילו זהים זה לזה, והתחושה היא, שכולן עוצבו בידי אותו דקורטור.

גם הדירה הצפון תל-אביבית הזו, ששטחה 150 מ"ר, עוצבה בקונספט החביב על אתר XNET ותואמיו: עכשווית, מוארת, עם מנורות בטון ופרטי נגרות אופנתיים (שם נרדף לארונות מקיר לקיר). אחד מבני הזוג שגרים בה עם ילדיהם -ואיני יודעת אם מדובר בבעל או באשה- הוא מעצב פנים. בן הזוג השני הוא גרפיקאי. 

מה שמבדל אותה מהאחרות הן הקריצות המשעשעות: קיר עטיפות הדיסקים בסלון, יצירות הלגו וחדר הרחצה, שמהדהד את חדרי האמבטיה התכליתיים של אמצע המאה העשרים. שם היא מרגישה ישראלית במיוחד.   

הצילומים נלקחו מכאן.

 

 

 

הבית של רייצ'ל בלונדון.

אתר השכרת הבתים הלונדוניים, the PLUM GUIDE מכוון גבוה מאד. "הבתים שאנחנו מציעים הם פנטסטיים", מתפעם עריף מהארלי, מייסד האתר. "אלה בתים עם אופי ונשמה והם נותנים את התמורה הטובה ביותר לכספכם. בכדי להגדיר את חוויית האירוח המושלמת, עבדנו עם פסיכולוגים, מומחי אירוח ואדריכלים. כשאתם מזמינים דרכנו בית לחופשה או נסיעת עסקים, אתם יכולים להיות בטוחים, שהוא נמצא באחוזון העליון של הבתים בלונדון". 

מהארלי לא מגזים. בדיקת חללי המגורים הרבים באתר שלו חושפת עיצובים עדכניים, שלווים ומהודרים. אך אבוי, היא חושפת גם קילומטראז'ים של שיממון צחור ובז'י. בריטניה מצביעה עכשיו לבן והעיצוב המקומי דבק בחמישים גוונים של אפרוריות בורגנית, נטולת פואנטה. 

ולכן, כל כך שמחתי לפגוש את ביתה של רייצ'ל בשכונת בריקסטון. הוא שוכן בחצר האחורית של חנות ישנה ומתנאה באישיות תקופתית מלבבת ובגינה פרועה. רייצ'ל -אוצרת, מעצבת ואמא צעירה ואופנתית- שידכה רהיטים פשוטים מעץ בלונדיני למנורות רטרואיות, עתיקות וחפצים אתניים. יצא לה תצריף אישי, אגבי, ביתי, אמנותי וחסר מניירות.